Kéter Shem Tov · Sección 1

מהבעש"ט ביאר הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו (ירושלמי חגיגה א, ז). פי' כי הידיעה שלא נדע. אמנם יש ב' סוגים שלא נדע. א' מיד שאינו נכנס לחקור ולידע מאחר דא"א לידע. ב' שחוקר ודורש עד שידע שא"א לידע. והפרש בין זה לזה מלה"ד שנים שרוצים לידע את המלך וא' נכנס בכל חדרי המלך ונהנה מאוצרי והיכלי המלך ואח"כ לא יוכל לידע המלך והשני אמר מאחר שא"א לידע המלך לא נכנס כלל לחדרי המלך ולא נדע מיד. ובזה יובן ודאי בשני סוגים הנ"ל. אותי עזבו מלידע שא"א מ"מ הלואי אותי עזבו מתוך החקירה והידיעה אחר שתורתי שמרו:

Del Baal Shem Tov: explicó «Ojalá me abandonaran y guardaran mi Torá» (Talmud de Jerusalén, Jaguigá 1:7). Es decir: el conocimiento de que no sabremos. Pero hay dos clases de «no saber». Primera: la de quien no se pone a investigar ni a conocer, porque es imposible conocer. Segunda: la de quien investiga e indaga hasta que sabe que es imposible conocer. Y la diferencia entre uno y otro, por vía de parábola: dos que quieren conocer al rey; uno entra en todas las cámaras del rey y goza de los tesoros y los palacios del rey, y después no puede conocer al rey; el segundo dijo: puesto que es imposible conocer al rey, no entró en absoluto en las cámaras del rey, y no sabremos desde el principio. Con esto se entenderán ciertamente las dos clases mencionadas. «Me abandonaron» por [querer] conocer lo que es imposible; con todo, ojalá «me abandonaran» a partir de la investigación y el conocimiento, después de que «guardaron mi Torá».^✦