Tzavaat ha-Rivash · Sección 75

ריב"ש ע"ה אמר צוהר תעשה לתיבה שתהא התיבה מצהיר עכ"ד.

El Rivash, la paz sea con él, dijo: «Una ventana (tsóhar) harás al arca (tevá)» [Gn 6:16], es decir, que la palabra (tevá) sea resplandeciente (matsjir). Fin de sus palabras.^✦

כי יש בכל אות עולמות ונשמות ואלקות ועולים ומתקשרים ומתיחדים זע"ז עם אלקות ואח"כ מתיחדים ומתקשרים יחד האותיות ונעשה התיבה ומתיחדים יחודים אמתיים באלקות. וצריך לכלול אדם נשמתו בכל בחי' ובחי' ואז מתיחדים כל העולמות כאחד ועולים ונעשה שמחה ותענוג גדול אין שיעור.

Pues en cada letra hay mundos, almas y Divinidad; y ascienden, se enlazan y se unifican entre sí y con la Divinidad; y después se unifican y se enlazan las letras entre sí y se forma la palabra, y se unifican con unificaciones verdaderas en la Divinidad. Y la persona debe incluir su alma en cada nivel (bejiná) y en cada nivel; y entonces se unifican todos los mundos como uno y ascienden, y se produce una alegría y un deleite grandes, sin medida.

וזהו תחתים שנים ושלישים וכו' דהיינו עולמות ונשמות ואלקות תלת עלמין אית ליה וכו'. וצריך לשמוע בכל תיבה מה שאומר שהשכינה עולם הדיבור מדברת והוא שיש לה צוהר שתצא בבהירות ולעשות נחת רוח ליוצרו. וצריך אמונה גדולה לזה. דהשכינה נקרא' אמונת אומן ובלא אמונה נקרא ח"ו נרגן מפריד אלוף.

Y esto es «inferiores, segundos y terceros» [Gn 6:16], etc., a saber: mundos, almas y Divinidad; «tres mundos tiene», etc. Y debe escuchar en cada palabra lo que dice, pues la Shejiná, el mundo del habla, habla; y [la palabra] tiene una ventana para que salga con claridad y para dar satisfacción a su Formador. Y para esto se necesita gran fe. Pues a la Shejiná se la llama «fe del artesano», y sin fe se la llama, Dios no lo quiera, «chismoso que separa al amigo» [Prov 16:28].^✦

ואל אמה תכלנה מלמעלה היינו אימה. או יש לומר אחר שיצא התיבה מפיו אין צריך לזכור אותה להלן הענין שלא יראה שהולכת למקום גבוה. דוגמא שאין יכול לראות בשמש. וזהו תכלינ' מלמעלה וכמוה יעשה כן בא אתה וכל גופך אל התיבה:

«Y a un codo la terminarás por arriba» [Gn 6:16], es decir, «imá» (temor). O se puede decir: después de que la palabra salió de su boca, no hace falta recordarla más adelante, [con el fin de] que no vea que va a un lugar elevado; ejemplo: no se puede mirar el sol. Y esto es «la terminarás por arriba»; y como ella, haga así: «Entra tú y todo tu cuerpo en la palabra».^✦