Avot de-Rabí Natán · Capítulo 18

וכנגדן היה רבי יהודה הנשיא מונה שבחן של חכמים של רבי טרפון של רבי עקיבא ושל רבי אלעזר בן עזריה ושל רבי יוחנן בן נורי ושל רבי יוסי הגלילי. לרבי טרפון קרא לו גל אבנים. ויש אומרים גל של אגוזים כיון שנוטל אדם אחד מהן כלן מתקשקשין ובאין זה על זה. כך היה רבי טרפון דומה בשעה שתלמיד חכם נכנס אצלו ואמר לו שנה לי. מביא לו מקרא ומשנה מדרש הלכות והגדות. כיון שיצא מלפניו היה יוצא מלא ברכה וטוב. לרבי עקיבא קרא לו אוצר בלום. למה רבי עקיבא דומה לפועל שנטל קופתו ויצא לחוץ מצא חטים מניח בה מצא שעורים מניח בה כוסמין מניח בה עדשים מניח בה כיון שנכנס לביתו מברר חטים בפני עצמן שעורים בפני עצמן פולין בפני עצמן עדשים בפני עצמן. כך עשה ר' עקיבא ועשה כל התורה טבעות טבעות. לרבי אלעזר בן עזריה קרא לו קופה של רוכלים. ולמה היה רבי אלעזר דומה לרוכל שנטל קופתו ונכנס למדינה ובאו בני המדינה ואמרו לו שמן טוב יש עמך. פולייטין יש עמך. אפרסמון יש עמך ומוצאין הכל עמו. כך היה רבי אלעזר בן עזריה בזמן שתלמידי חכמים נכנסו אצלו. שאלו במקרא אומר לו במשנה אומר לו במדרש אומר לו בהלכות אומר לו באגדות אומר לו. כיון שיצא מלפניו הוא מלא טוב וברכה:

Y correspondiendo a ellos, Rabí Yehudá el Príncipe enumeraba las alabanzas de los sabios: de Rabí Tarfón, de Rabí Akivá, de Rabí Elazar ben Azariá, de Rabí Yojanán ben Nurí y de Rabí Yosé el Galileo. A Rabí Tarfón lo llamó «montón de piedras»; y algunos dicen: «montón de nueces», que cuando uno toma una de ellas, todas se entrechocan y caen unas sobre otras. Así era Rabí Tarfón cuando un discípulo de los sabios entraba a su casa y le decía: Enséñame: le traía Escritura y Mishná, midrash, halajot y hagadot; y cuando salía de su presencia, salía lleno de bendición y bien. A Rabí Akivá lo llamó «tesoro lleno». ¿A qué se parece Rabí Akivá? A un jornalero que tomó su cesta y salió afuera: si halla trigo, lo pone en ella; si halla cebada, lo pone en ella; si halla espelta, lo pone en ella; si halla lentejas, lo pone en ella. Cuando entra en su casa, separa el trigo por su lado, la cebada por su lado, las habas por su lado, las lentejas por su lado. Así hizo Rabí Akivá, y dispuso toda la Torá en anillos, anillos. A Rabí Elazar ben Azariá lo llamó «cesta de buhoneros». ¿Y a qué se parecía Rabí Elazar? A un buhonero que tomó su cesta y entró en una ciudad, y vinieron los habitantes de la ciudad y le dijeron: ¿Tienes aceite fino? ¿Tienes poliétin? ¿Tienes bálsamo? Y lo encuentran todo con él. Así era Rabí Elazar ben Azariá cuando entraban a él los discípulos de los sabios: le preguntaban sobre la Escritura, y les respondía; sobre la Mishná, y les respondía; sobre el midrash, y les respondía; sobre las halajot, y les respondía; sobre las hagadot, y les respondía. Cuando salían de su presencia, estaban llenos de bien y de bendición.^✦

לעת זקנותו של רבי יהושע נכנסו תלמידיו לבקרו אמר להם בני מה חידוש [היה] לכם בבית המדרש. אמרו תלמידיך אנו ומימיך אנו שותים. אמר להם ח"ו שאין דור יתום של חכמים. שבת של מי היתה. אמרו לו שבת של רבי אלעזר בן עזריה היתה. אמר להם ובמה היתה ההגדה היום. אמרו בפרשת הקהל את העם האנשים והנשים והטף (דברים ל"א י"ב) אמר להם ומה דרש בה. אמרו לו כך דרש בה אנשים באים ללמוד ונשים לשמוע טף למה הם באים כדי לתת שכר טוב למביאיהם. אמר להם מרגליות טובה היתה בידכם ובקשתם לאבדה ממני אלמלא לא באתם אלא לשמוע דבר זה די. אמרו לו ועוד דרש בה דברי חכמים כדרבונות וכמסמרות נטועים בעלי אסופות (קהלת י"ב י"א) מה דרבן זה מכוון את הפרה לתלמיה כך דברי תורה מכוונין את האדם לדרכי חיים. אי מה דרבן זה מיטלטל אף דברי תורה מיטלטלין. ת"ל וכמסמרות נטועים מה נטועים אינן מתעקרין אף דברי תורה אינן מתעקרין. בעלי אסופות אלו תלמידי חכמים שנכנסין ויושבין אסופות אסופות אלו אוסרין ואלו מתירין אלו מטמאין ואלו מטהרין אלו פוסלין ואלו מכשירין. שמא (שם שם) יאמר לך אדם אשב ולא אשנה ת"ל נתנו מרועה אחד. אל אחד בראם ופרנס אחד נתנם רבון כל המעשים אמרם. אף אתה עשה אזנך כאפרכסת והכניס בהם דברי אוסרין ודברי מתירים דברי המטמאים ודברי מטהרין דברי פוסלין ודברי מכשירין:

En la vejez de Rabí Yehoshúa, sus discípulos entraron a visitarlo. Les dijo: Hijos míos, ¿qué novedad [hubo] para ustedes en la casa de estudio? Dijeron: Somos tus discípulos y bebemos de tus aguas. Les dijo: ¡No lo quiera el cielo! Una generación de sabios no queda huérfana. ¿De quién fue el sábado? Le dijeron: Fue el sábado de Rabí Elazar ben Azariá. Les dijo: ¿Y sobre qué fue la hagadá hoy? Dijeron: Sobre la sección «Reúne al pueblo: los hombres, las mujeres y los niños» (Dt 31:12). Les dijo: ¿Y qué expuso sobre ella? Le dijeron: Así expuso sobre ella: Los hombres vienen a aprender y las mujeres a escuchar; los niños, ¿para qué vienen? Para dar buen salario a quienes los traen. Les dijo: Una buena perla tenían en su mano y quisieron ocultármela. Si no hubieran venido sino para oír esta palabra, bastaría. Le dijeron: Y expuso además sobre ella: «Las palabras de los sabios son como aguijones, y como clavos hincados los maestros de asambleas» (Ecl 12:11): así como este aguijón dirige a la vaca hacia su surco, así las palabras de la Torá dirigen al hombre hacia los caminos de la vida. Si fuera así, así como este aguijón se mueve, también las palabras de la Torá se moverían; la Escritura enseña: «y como clavos hincados»: así como lo hincado no se arranca, así las palabras de la Torá no se arrancan. «Maestros de asambleas»: estos son los discípulos de los sabios que entran y se sientan en asambleas, asambleas: unos prohíben y otros permiten, unos declaran impuro y otros declaran puro, unos descalifican y otros declaran apto. Quizá (ibíd.) alguien te diga: Me sentaré y no estudiaré; la Escritura enseña: «dadas por un solo pastor». Un solo Dios las creó, un solo guía las dio, el Señor de todas las obras las dijo. Así también tú, haz tu oído como un embudo e introduce en él las palabras de los que prohíben y las palabras de los que permiten, las palabras de los que declaran impuro y las de los que declaran puro, las palabras de los que descalifican y las de los que declaran apto.^✦

ולרבן יוחנן בן נורי קרא לו קופה של הלכות. ולרבי יוסי הגלילי מלקט יפה בלא גסות הרוח שאחז בה מדת חכמים מהר סיני והיה משנן בה כל חכמי ישראל:

Y a Rabán Yojanán ben Nurí lo llamó «cesta de halajot». Y a Rabí Yosé el Galileo, «el que recoge bien, sin altivez», que se aferró en ella a la medida de los sabios desde el monte Sinaí, y repasaba en ella a todos los sabios de Israel.

איסי בן יהודה היה קורא לחכמים שמות. לר"מ חכם וסופר. לרבי יהודה חכם לכשירצה. לרבי אליעזר בן יעקב קב ונקי. לרבי יוסי נמוקו עמו. לרבי יוחנן בן נורי קופה של הלכות. לרבי יוסי הגלילי מלקט יפה יפה בלא גסות הרוח. לרבי שמעון בן גמליאל חנות מלא ארגוון טב. לרבי שמעון שונה הרבה ומשכח קימעא. ואחר כך מצאו רבי שמעון לאיסי בן יהודה א"ל מפני מה אתה מפטפט דברי בפני תלמידי חכמים. א"ל וכי אמרתי עליך אלא שאתה שונה הרבה ומשכח קימעא ומה שאתה משכח סובין של משנתך:

Isi ben Yehudá solía poner nombres a los sabios. A Rabí Meír: «sabio y escriba». A Rabí Yehudá: «sabio cuando quiere». A Rabí Eliézer ben Yaakov: «un kav, y limpio». A Rabí Yosé: «su razón va con él». A Rabí Yojanán ben Nurí: «cesta de halajot». A Rabí Yosé el Galileo: «el que recoge bien, sin altivez». A Rabí Shimón ben Gamliel: «tienda llena de púrpura fina». A Rabí Shimón: «estudia mucho y olvida poco». Después Rabí Shimón encontró a Isi ben Yehudá y le dijo: ¿Por qué parloteas mis palabras ante los discípulos de los sabios? Le dijo: ¿Acaso dije de ti sino que estudias mucho y olvidas poco? Y lo que olvidas es el salvado de tu Mishná.^✦