Avot de-Rabí Natán · Capítulo 27

רבי יוסי אומר כל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות [וכל המחלל את התורה גופו מחולל על הבריות] שנאמר כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו (שמואל א' ב' ל'): [דבר אחר] כי מכבדי אכבד. זה פרעה מלך מצרים שנהג כבוד לפני מי שאמר והיה העולם שיצא בראש פמליא שלו. אמרו לו עבדיו מנהג שבעולם כל המלכים אינם יוצאים אלא אחר פמליא שלהם ואתה יוצא בראש פמליא שלך. אמר להם וכי פני מלך בשר ודם אני הולך להקביל איני הולך להקביל אלא פני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. לפיכך נהג בו הקב"ה כבוד ולא נפרע ממנו אלא הוא בעצמו שנאמר לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי (שיר השירים א' ט'):

Rabí Yosé dice: Todo el que honra la Torá, su cuerpo es honrado por las criaturas; [y todo el que profana la Torá, su cuerpo es profanado por las criaturas,] como está dicho: «Porque yo honraré a los que me honran, y los que me desprecian serán tenidos en poco» (1 Sm 2:30). [Otra interpretación:] «Yo honraré a los que me honran»: este es Faraón, rey de Egipto, que mostró honor ante Aquel que dijo y fue el mundo, al salir a la cabeza de su séquito. Le dijeron sus siervos: «La costumbre del mundo es que todos los reyes salgan solo detrás de su séquito, y tú sales a la cabeza de tu séquito». Les dijo: «¿Acaso voy a presentarme ante un rey de carne y hueso? No voy a presentarme sino ante el Rey de los reyes de los reyes, el Santo, bendito sea». Por eso el Santo, bendito sea, lo trató con honor y no le pidió cuentas sino a él mismo, como está dicho: «A una yegua de los carros de Faraón te he comparado, amada mía» (Cant 1:9).^✦

רבי פפייס אומר כנסת ישראל היתה משבחת על סוס רכב פרעה שנאמר דרכת בים סוסיך (חבקוק ג' ט"ו). רבי יהושע בן קרחה אומר כשבא פרעה לים בא על סוס זכר ונגלה עליו הקב"ה בסוסיה נקבה שנאמר לסוסתי ברכבי פרעה (שיר השירים א' ט'). והלא לא רכב אלא על כרוב שנאמר וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח (תהלים י"ח י"א) אלא נדמה הכרוב לסוסי פרעה כנקבה ונכנסו כולם לים: ובוזי יקלו. זה סנחריב מלך אשור שנאמר ביד מלאכיך חרפת ה' ותאמר ברב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרות קומת ארזיו מבחר ברושיו ואבוא מרום קצו יער כרמילו (ישעיה ל"ז כ"ד) לפיכך הקב"ה נהג בו מנהג בזיון ולא נפרע ממנו אלא על ידי מלאך שנאמר ויצא מלאך ה' ויכה במחנה אשור מאה ושמונים וחמשה אלף וישכימו בבוקר והנה כלם פגרים מתים (שם ל"ז ל"ו): רבי ישמעאל אומר הלומד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד. והלומד על מנת לעשות מספיקין בידו ללמוד וללמד ולעשות: הוא היה אומר לא כל התורה כולה אתה מקבל עליך לגומרה ואי אתה בן חורין לפרוש הימנה אלא כל המרבה ומוסיף מוסיף שכר הרבה רבי אליעזר בן חסמא אומר קנין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות [תקופות וגימטריאות פרפראות לחכמה]: רבי יוחנן בן נורי אומר ההלכות והטהרות והנידות והקינין הן הן גופי תורה: הוא היה אומר סידור של שולחן גדול ועשיית בית דין וקיומיהן מביאין טובה לעולם:

Rabí Papías dice: La Asamblea de Israel alababa al caballo del carro de Faraón, como está dicho: «Hollaste el mar con tus caballos» (Hab 3:15). Rabí Yehoshúa ben Karjá dice: Cuando Faraón llegó al mar, vino sobre un caballo macho, y el Santo, bendito sea, se le reveló en una yegua, como está dicho: «A una yegua de los carros de Faraón» (Cant 1:9). Pero ¿no cabalgó sino sobre un querubín, como está dicho: «Montó sobre un querubín y voló; se remontó sobre las alas del viento» (Sal 18:11)? Sino que el querubín se asemejó a los caballos de Faraón como hembra, y todos entraron en el mar. «Y los que me desprecian serán tenidos en poco»: este es Senaquerib, rey de Asiria, como está dicho: «Por mano de tus mensajeros has ultrajado al Señor, y has dicho: Con la multitud de mis carros yo he subido a la cumbre de los montes, a las laderas del Líbano; cortaré la altura de sus cedros y lo selecto de sus cipreses, y entraré en la cumbre de su límite, en el bosque de su Carmelo» (Is 37:24). Por eso el Santo, bendito sea, lo trató con desprecio y no le pidió cuentas sino por medio de un ángel, como está dicho: «Salió el ángel del Eterno e hirió en el campamento de Asiria a ciento ochenta y cinco mil; y se levantaron por la mañana, y he aquí que todos eran cadáveres» (Is 37:36). Rabí Yishmael dice: Al que aprende con el fin de enseñar, se le concede aprender y enseñar; y al que aprende con el fin de cumplir, se le concede aprender, enseñar y cumplir. Él solía decir: No te corresponde terminar toda la Torá, pero tampoco eres libre de abandonarla; sino que todo el que multiplica y añade, añade mucho galardón. Rabí Eliézer ben Jasmá dice: Los kinim y los petajei nidá, ellos son los cuerpos de las normas; [los cómputos astronómicos y la guematría son los postres de la sabiduría]. Rabí Yojanán ben Nurí dice: Las normas, las purezas, las impurezas de la menstruación y los kinim, ellos son los cuerpos de la Torá. Él solía decir: La disposición de la gran mesa, la constitución del tribunal y su cumplimiento traen bien al mundo.^✦

רבי יוחנן בן דהבאי אומר האומר אין הלכה זאת נראית אין לו חלק לעולם הבא: [רבי טרפון אומר היום קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים והשכר הרבה ודע מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא]: הוא היה אומר אל תרחק עצמך ממדה שאין לה קצבה וממלאכה שאין לה גמירא. משל למה הדבר דומה לאחד שהיה נוטל מי הים ומטיל ליבשה ים אינו חסר ויבשה אינה מתמלאה. היה מקצר בדעתו אמרו לו ריקה מפני מה אתה מקצר בדעתך בכל יום טול שכרך דינר של זהב:

Rabí Yojanán ben Dahabaí dice: El que dice «esta norma no me parece [correcta]» no tiene parte en el mundo venidero. [Rabí Tarfón dice: El día es corto, la tarea es mucha, los obreros son perezosos, el salario es abundante, y sabe cuál es el pago del galardón de los justos en el futuro venidero.] Él solía decir: No te alejes de una medida que no tiene límite ni de una tarea que no tiene fin. Parábola: ¿a qué se parece esto? A uno que tomaba agua del mar y la echaba en tierra seca: el mar no disminuye y la tierra seca no se llena. Si se desanimaba, le decían: «Vacío, ¿por qué te desanimas? Cada día recibe tu paga: un denario de oro».^✦

רבי אליעזר בן שמוע אומר יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך וכבוד חבירך כמורא רבך ומורא רבך כמורא שמים: מנין שיהא כבוד תלמידו חביב עליו ככבודו ילמדו כל אדם ממשה רבינו שאמר ליהושע בחר לנו אנשים (שמות י"ז ט'). בחר לי לא נאמר אלא בחר לנו מלמד שעשאוהו כמותו. אף על פי שהוא רבו ויהושע תלמידו (עשאו כמותו): ומנין שכבוד חבירו יהא חביב עליו כרבו שנאמר ויאמר אהרן אל משה בי אדוני (במדבר י"ב י"א) והלא אחיו קטן ממנו היה אלא עשאו רבו: ומנין שכבוד רבו יהא חביב עליו ככבוד שמים שנאמר ויען יהושע בן נון משרת משה מבחוריו ויאמר אדני משה כלאם (שם י"א כ"ח) שקלו כנגד שכינה: מפני שבראשונה היו אומרין דגן ביהודה ותבן בגליל ומוץ בעבר הירדן חזרו לומר אין דגן ביהודה [אלא תבן] ואין תבן בגליל אלא מוץ ובעבר הירדן לא זה ולא זה:

Rabí Eliézer ben Shamúa dice: Que el honor de tu discípulo te sea tan querido como el tuyo, y el honor de tu compañero como el temor de tu maestro, y el temor de tu maestro como el temor del Cielo. ¿De dónde que el honor de su discípulo debe serle querido como su propio honor? Que todo hombre aprenda de Moisés, nuestro maestro, que dijo a Josué: «Escoge para nosotros hombres» (Ex 17:9). No se dijo «escoge para mí» sino «escoge para nosotros»: enseña que lo hizo igual a sí mismo. Aunque él era su maestro y Josué su discípulo, [lo hizo como él]. ¿Y de dónde que el honor de su compañero debe serle querido como el de su maestro? Como está dicho: «Y Aarón dijo a Moisés: ¡Ay, señor mío!» (Nm 12:11); ¿acaso su hermano no era menor que él? Sino que lo hizo su maestro. ¿Y de dónde que el honor de su maestro debe serle querido como el honor del Cielo? Como está dicho: «Respondió Josué hijo de Nun, ayudante de Moisés desde su juventud, y dijo: Señor mío Moisés, impídeselo» (Nm 11:28); lo pesó frente a la Shejiná. Porque al principio decían: grano en Judea, paja en Galilea y cascarilla en Transjordania; volvieron a decir: No hay grano en Judea [sino paja], y no hay paja en Galilea sino cascarilla, y en Transjordania ni lo uno ni lo otro.^✦