Avot de-Rabí Natán · Capítulo 29

רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר אל תרצה את חבירך בשעת כעסו ואל תנחמהו בשעת אבלו ואל תשאל לו בשעת נדרו ואל תבא לביתו ביום אידו ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו: הוא היה אומר יש לך חבירים מקצתן מוכיחין אותך ומקצתן משבחין אותך אהוב את המוכיחך ושנא את המשבחך. מפני שמוכיחך מביאך לחיי העולם הבא והמשבחך מוציאך מן העולם: הוא היה אומר בכל מקום שאדם הולך לבו הולך. עומד לבו עומד. יושב דברים מיושבים כנגדו:

Rabí Shimón ben Elazar dice en nombre de Rabí Meír: No apacigües a tu prójimo en la hora de su ira, no lo consueles en la hora de su duelo, no le preguntes en la hora de su voto, no entres en su casa el día de su desgracia y no procures verlo en la hora de su caída. Él decía: Tienes compañeros: algunos te reprenden y algunos te alaban. Ama al que te reprende y odia al que te alaba, porque el que te reprende te lleva a la vida del mundo venidero y el que te alaba te saca del mundo. Él decía: Dondequiera que el hombre va, su corazón va; si se detiene, su corazón se detiene; si se sienta, las cosas se asientan frente a él.

הוא היה אומר כל השוקד על דברי תורה מוסרין לו שקדנין כנגדו. וכל הבוטל מדברי תורה מוסרין לו בטלנין כנגדו. כגון ארי וזאב ונמר וברדלס ונחש והגייסות והליסטין באין ומקיפין אותו ונפרעין ממנו שנאמר אך יש אלהים שופטים בארץ (תהלים נ"ח י"ב):

Él decía: A todo el que se esmera en las palabras de la Torá se le entregan esmerados frente a él; y a todo el que se desentiende de las palabras de la Torá se le entregan ociosos frente a él: como león, lobo, leopardo, pantera, serpiente, las tropas y los bandoleros, que vienen, lo rodean y le cobran, como está dicho: «Ciertamente hay un Dios que juzga en la tierra» (Sal 58:12).

אבא שאול בן ננס אומר ד' מדות בתלמיד חכם. אדם שלמד לעצמו ואינו מלמד לאחרים. לאחרים ואינו מלמד לעצמו. הלמד לעצמו ולאחרים. ואינו למד לא לעצמו ולא לאחרים: הלמד לעצמו ואינו למד לאחרים כיצד שנה אדם סדר אחד שנים ושלשה ולא השנה אותם לאחרים ונתעסק בהן ולא שכחן זה שלמד לעצמו ואינו למד לאחרים: לאחרים ולא למד לעצמו כיצד שנה אדם סדר אחד שנים וג' והשנה אותן לאחרים ולא נתעסק בהם ושכחם זה שלמד לאחרים ולא למד לעצמו: הלמד לעצמו ולאחרים כיצד שנה סדר אחד שנים ושלשה והשנה אותן לאחרים ונתעסק בהן ולא שכחן תפשן ותפשום זהו שלמד לעצמו ולאחרים: אינו למד לא לעצמו ולא לאחרים כיצד שנה אדם סדר אחד ב' וג' פעמים ולא שנאן לאחרים ולא נתעסק בהן ושכחן זהו שלא למד לא לעצמו ולא לאחרים: רבי חנניא בן יעקב אומר הניעור בלילה מתוך דברי תורה סימן יפה לו. מתוך דברי שיחה סימן רע לו: רבי יעקב בן חנניא אומר הניעור בלילה ואינו פותח פיו בדברי תורה ראוי לו ומוטב לו שנהפכה לו שלייתו של אמו על פניו ולא יצא לאויר העולם ולא ראה את העולם:

Abá Shaúl ben Nanas dice: Cuatro cualidades hay en el discípulo de los sabios: la persona que aprende para sí y no enseña a otros; [la que aprende] para otros y no para sí; la que aprende para sí y para otros; y la que no aprende ni para sí ni para otros. El que aprende para sí y no enseña a otros, ¿cómo es? Una persona estudió un orden, dos o tres, y no se los enseñó a otros, y se ocupó de ellos y no los olvidó: este es el que aprendió para sí y no enseña a otros. [El que aprende] para otros y no para sí, ¿cómo es? Una persona estudió un orden, dos o tres, y se los enseñó a otros, y no se ocupó de ellos y los olvidó: este es el que aprendió para otros y no aprendió para sí. El que aprende para sí y para otros, ¿cómo es? Estudió un orden, dos o tres, y se los enseñó a otros, y se ocupó de ellos y no los olvidó; los asió y los hizo asir: este es el que aprendió para sí y para otros. El que no aprende ni para sí ni para otros, ¿cómo es? Una persona estudió un orden, dos y tres veces, y no los enseñó a otros, y no se ocupó de ellos y los olvidó: este es el que no aprendió ni para sí ni para otros. Rabí Janiná ben Yaakov dice: El que se despierta de noche en medio de palabras de Torá, es buena señal para él; en medio de palabras de charla, es mala señal para él. Rabí Yaakov ben Janiná dice: El que se despierta de noche y no abre su boca con palabras de Torá, lo merece, y mejor le sería que su placenta se hubiera volteado sobre su rostro y no hubiera salido al aire del mundo ni hubiera visto el mundo.^✦

רבי אליעזר הקפר אומר כל המכבד [את] חבירו לשום ממון סוף שנפטר ממנו בקלון. וכל הבוזה את חבירו לשום מצוה סוף שנפטר ממנו בכבוד: ומנין שכל המכבד [את] חבירו לשום ממון סוף שנפטר ממנו בקלון שכן מצינו בבלעם הרשע שכבד [את] בלק לשם ממון שנאמר ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב (במדבר כ"ב י"ח) ומנין שנפטר ממנו בקלון שנאמר ועתה ברח לך אל מקומך וגו' והנה מנעך ה' מכבוד (שם כ"ד י"א): ומנין שכל הבוזה את חבירו לשם מצוה סוף שנפטר ממנו בכבוד שכן מצינו במשה רבינו שביזה [את] פרעה לשום מצוה שנאמר וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר (שמות י"א ח') וכי פרעה [היה] עומד על הגג ומשה [היה] עומד על הארץ. אלא כך אמר משה לפרעה אפילו כל עבדיך שעומדים ומשתחוים לפניך על במה שלך יעמדו ויבקשו ממני איני שומע להם. ומנין שנפטר ממנו בכבוד שנאמר ויקרא למשה ולאהרן לילה [ויאמר קומו צאו מתוך עמי] (שם י"ב ל"א). אמרו לו וכי גנבים אנו שנצא בלילה אלא המתן לנו עד שיביא לנו הקב"ה ז' ענני כבוד ונצא בהם בשמחה ובראש גלוי שנאמר ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה (במדבר ל"ג ג'):

Rabí Eliézer ha-Kapar dice: Todo el que honra a su compañero por dinero, al final se separa de él con deshonra; y todo el que desprecia a su compañero por un precepto, al final se separa de él con honra. ¿De dónde que todo el que honra a su compañero por dinero, al final se separa de él con deshonra? Pues hallamos en Bilam el malvado que honró a Balac por dinero, como está dicho: «Y respondió Bilam y dijo a los siervos de Balac: Aunque Balac me diera su casa llena de plata y oro» (Nm 22:18). ¿Y de dónde que se separó de él con deshonra? Como está dicho: «Y ahora huye a tu lugar, etc., y he aquí que el Eterno te ha impedido el honor» (ibíd. 24:11). ¿Y de dónde que todo el que desprecia a su compañero por un precepto, al final se separa de él con honra? Pues hallamos en Moisés, nuestro maestro, que despreció a Faraón por un precepto, como está dicho: «Y descenderán todos estos tus siervos a mí y se postrarán ante mí, diciendo» (Ex 11:8). ¿Acaso Faraón estaba de pie sobre el tejado y Moisés de pie sobre la tierra? Sino que así dijo Moisés a Faraón: Aun todos tus siervos, que ahora están de pie y se postran ante ti sobre tu estrado, se pondrán de pie y me pedirán, y no les haré caso. ¿Y de dónde que se separó de él con honra? Como está dicho: «Y llamó a Moisés y a Aarón de noche [y dijo: Levántense, salgan de en medio de mi pueblo]» (ibíd. 12:31). Le dijeron: ¿Acaso somos ladrones para salir de noche? Sino espéranos hasta que el Santo, bendito sea, nos traiga siete nubes de gloria y saldremos con ellas con alegría y con la cabeza descubierta, como está dicho: «Al día siguiente de la Pascua salieron los hijos de Israel con mano alzada» (Nm 33:3).

על ד' חלוקי כפרה הלך רבי מתיא בן חרש אצל רבי אלעזר הקפר ללודקיא לבקרו ואמר לו שמעת בארבע חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש. אמר לו שמעתי ושלשה הן ותשובה על כל אחת ואחת. כתוב אחד אומר שובו בנים שובבים נאם ה' ארפא משובתיכם (ירמיה ג' כ"ב) וכתוב אחד אומר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם (ויקרא ט"ז ל') וכתוב אחד אומר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם (תהלים פ"ט ל"ג) וכתוב אחד אומר אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון (ישעיה כ"ב י"ד). הא כיצד אם עבר אדם על מצות עשה ועשה תשובה אינו זז משם עד שמוחלין לו מיד על זה נאמר שובו בנים שובבים. עבר אדם על מצות לא תעשה ועשה תשובה התשובה תולה ויום הכפורים מכפר על זה נאמר כי ביום הזה יכפר עליכם. עבר אדם על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה תשובה ויום הכפורים תולין ויסורין שבשאר ימות השנה מכפרין ועל זה נאמר ופקדתי בשבט פשעם. אבל מי שמחלל שם שמים אין בו כח לא לתשובה לתלות ולא ליסורין למרק ולא ליום הכפורים לכפר אלא תשובה ויסורין תולה ומיתה ממרקת עמהן ועל זה נאמר אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון:

Por las cuatro divisiones de la expiación fue Rabí Matiá ben Jarash a ver a Rabí Elazar ha-Kapar, a Laodicea, para visitarlo, y le dijo: ¿Has oído sobre las cuatro divisiones de la expiación que Rabí Yishmael exponía? Le dijo: He oído, y son tres, y el retorno (teshuvá) con cada una y una. Un versículo dice: «Retornen, hijos rebeldes, dice el Eterno; sanaré sus rebeldías» (Jr 3:22). Y un versículo dice: «Porque en este día se hará expiación por ustedes para purificarlos» (Lv 16:30). Y un versículo dice: «Y castigaré con vara su transgresión y con plagas su iniquidad» (Sal 89:33). Y un versículo dice: «Esta iniquidad no les será expiada hasta que mueran» (Is 22:14). ¿Cómo es esto? Si una persona transgredió un precepto positivo y hizo retorno, no se mueve de allí hasta que se le perdona de inmediato; de esto se dijo: «Retornen, hijos rebeldes». Si transgredió un precepto negativo y hizo retorno, el retorno suspende y el Día del Perdón expía; de esto se dijo: «Porque en este día se hará expiación por ustedes». Si transgredió [faltas castigadas con] extirpación o con muerte por tribunal y hizo retorno, el retorno y el Día del Perdón suspenden, y los sufrimientos de los demás días del año expían; y de esto se dijo: «Y castigaré con vara su transgresión». Pero quien profana el Nombre del Cielo, no hay en él fuerza ni para que el retorno suspenda, ni para que los sufrimientos purifiquen, ni para que el Día del Perdón expíe; sino que el retorno y los sufrimientos suspenden y la muerte purifica junto con ellos; y de esto se dijo: «Esta iniquidad no les será expiada hasta que mueran».^✦

איסי בן יהודה אומר מפני מה תלמידי חכמים מתים בלא זמנן לא מפני שמנאפין ולא שגוזלין אלא מפני שהן בוזין בעצמן:

Isi ben Yehudá dice: ¿Por qué mueren los discípulos de los sabios antes de su tiempo? No porque cometan adulterio ni porque roben, sino porque se desprecian a sí mismos.

רבי יצחק בן פנחס אומר כל מי שיש בידו מדרש ואין בידו הלכות לא טעם טעם של חכמה. כל מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש לא טעם טעם של יראת חטא: הוא היה אומר כל שיש בידו מדרש ואין בידו הלכות זה גבור ואינו מזויין. כל שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש חלש וזיין בידו. יש בידו זה וזה גבור ומזויין: הוא היה אומר הוי זהיר בשאילת שלום בין אדם לחבירו ואל תבוא לבין המחלוקת ואל תשתדל לראותו. שב במקום חבירים והוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים:

Rabí Yitsjak ben Pinjás dice: Todo el que tiene en su mano midrash y no tiene en su mano halajot, no ha probado el sabor de la sabiduría; todo el que tiene en su mano halajot y no tiene en su mano midrash, no ha probado el sabor del temor al pecado. Él decía: Todo el que tiene en su mano midrash y no tiene en su mano halajot, es un valiente sin armas; todo el que tiene en su mano halajot y no tiene en su mano midrash, es un débil con armas en su mano; el que tiene en su mano esto y aquello, es un valiente y armado. Él decía: Sé cuidadoso con el saludo de paz entre una persona y su compañero, no entres en medio de la disputa y no procures verlo. Siéntate en el lugar de los compañeros, y sé cola de leones y no seas cabeza de zorros.