Pirkei Avot · Capítulo 6

שנו החכמים בלשון המשנה. ברוך שבחר בהם ובמשנתם. רבי מאיר אומר. כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה. ולא עוד אלא שכל העולם כלו כדי הוא לו. נקרא ריע. אהוב. אוהב את המקום. אוהב את הבריות. משמח את המקום. משמח את הבריות ומלבשתו ענוה ויראה. ומכשרתו להיות צדיק. וחסיד. וישר. ונאמן. ומרחקתו מן החטא. ומקרבתו לידי זכות. ונהנין ממנה עצה. ותושיה. בינה. וגבורה. שנאמר לי עצה ותושיה. אני בינה. לי גבורה. ונותנת לו מלכות. וממשלה. וחקור דין. ומגלין לו רזי תורה ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק. והוי צנוע וארך רוח ומוחל על עלבונו. ומגדלתו. ומרוממתו. על כל המעשים:

Los sabios enseñaron en la lengua de la Mishná —bendito quien los eligió a ellos y a su Mishná—. Rabí Meír dice: quien se ocupa de la Torá por sí misma, merece muchas cosas; y no solo eso, sino que el mundo entero vale la pena por él. Es llamado amigo, amado; ama al Omnipresente, ama a las criaturas, alegra al Omnipresente, alegra a las criaturas. La Torá lo reviste de humildad y temor, lo capacita para ser justo, piadoso, recto y fiel, lo aleja del pecado y lo acerca a la virtud. Y se disfruta de ella consejo, sabiduría práctica, entendimiento y fortaleza, como se dijo: «Mío es el consejo y la sabiduría; yo soy el entendimiento, mía es la fortaleza» (Pr 8:14). Le da reino, dominio y capacidad de investigar el derecho; se le revelan los secretos de la Torá, y se hace como una fuente que se acrecienta y como un río que no cesa. Es modesto, paciente y perdona la afrenta que se le hace; y ella lo engrandece y lo eleva por encima de todas las obras.^✦

אמר רבי יהושע בן לוי. בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב. ומכרזת ואומרת. אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף. שנאמר נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם. ואומר. והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא. חרות על הלוחות. אל תקרא חרות אלא חירות. שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה. וכל מי שעוסק בתורה תדיר. הרי זה מתעלה. שנאמר וממתנה נחליאל ומנחליאל במות:

Dijo Rabí Yehoshúa ben Leví: cada día sale una voz celestial (bat kol) del monte Joreb y proclama diciendo: «¡Ay de las criaturas por la afrenta que se hace a la Torá!». Pues todo el que no se ocupa de la Torá es llamado «reprendido», como se dijo: «Como zarcillo de oro en el hocico de un cerdo es la mujer hermosa y sin juicio» (Pr 11:22). Y dice: «Y las tablas eran obra de Dios, y la escritura era escritura de Dios, grabada (jarut) sobre las tablas» (Ex 32:16). No leas jarut [grabada], sino jerut [libertad], pues no hay hombre libre sino quien se ocupa del estudio de la Torá; y todo el que se ocupa de la Torá continuamente, se eleva, como se dijo: «Y de Matanah a Najaliel, y de Najaliel a Bamot» (Nm 21:19).^✦

הלומד מחבירו פרק אחד. או הלכה אחת. או פסוק אחד. או דבור אחד. אפילו אות אחת. צריך לנהוג בו כבוד. שכן מצינו בדוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד. וקראו רבו אלופו ומיודעו. שנאמר ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי והלא דברים קל וחומר ומה דוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד קראו רבו אלופו ומיודעו. הלומד מחבירו פרק אחד. או הלכה אחת. או פסוק אחד או דבור אחד אפילו אות אחת. על אחת כמה וכמה שצריך לנהוג בו כבוד. ואין כבוד אלא תורה. שנאמר כבוד חכמים ינחלו ותמימים ינחלו טוב. ואין טוב אלא תורה. שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו:

Quien aprende de su compañero un capítulo, o una halajá, o un versículo, o una expresión, incluso una sola letra, debe tratarlo con honor. Pues así hallamos en David, rey de Israel, que no aprendió de Ajitófel sino dos cosas, y lo llamó su maestro, su guía y su confidente, como se dijo: «Pero eres tú, hombre, mi igual, mi guía y mi confidente» (Sal 55:14). ¿Y no se deduce por el argumento de lo leve a lo grave? Si David, rey de Israel, que no aprendió de Ajitófel sino dos cosas, lo llamó su maestro, su guía y su confidente, quien aprende de su compañero un capítulo, o una halajá, o un versículo, o una expresión, incluso una sola letra, con cuánta mayor razón debe tratarlo con honor. Y no hay honor sino Torá, como se dijo: «Los sabios heredarán honor» (Pr 3:35), «y los íntegros heredarán el bien» (Pr 28:10). Y no hay bien sino Torá, como se dijo: «Porque les he dado buena doctrina; no abandonen Mi Torá» (Pr 4:2).

כך היא דרכה של תורה. פת במלח תאכל. ומים במשורה תשתה. ועל הארץ תישן. וחיי צער תחיה. ובתורה אתה עמל. ואם אתה עושה כן. אשריך וטוב לך. אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. אל תבקש גדולה לעצמך. ואל תחמוד כבוד יותר מלמודך (עשה). ואל תתאוה לשלחנם של מלכים ששולחנך גדול משולחנם. וכתרך גדול מכתרם ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך:

Este es el camino de la Torá: pan con sal comerás, agua con medida beberás, sobre la tierra dormirás, vida de privación vivirás y en la Torá te afanarás. Si haces así, «feliz serás y te irá bien» (Sal 128:2): feliz serás en este mundo y te irá bien en el mundo venidero. No busques grandeza para ti ni desees honor más que tu estudio [(haz)]; y no codicies la mesa de los reyes, pues tu mesa es más grande que la suya y tu corona mayor que la suya; y fiel es el dueño de tu obra, que te pagará la recompensa de tu labor.^✦

גדולה תורה יותר מן הכהונה ומן המלכות שהמלכות נקנית בשלשים מעלות. והכהונה בעשרים וארבע. והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים. בתלמוד. בשמיעת האוזן. בעריכת שפתים. בבינת הלב. בשכלות הלב. באימה. ביראה. בענוה. בשמחה. בשמוש חכמים. בדקדוק חברים. ובפלפול התלמידים. בישוב. במקרא. במשנה. במיעוט שינה. במיעוט שיחה. במיעוט תענוג. במיעוט שחוק. במיעוט דרך ארץ. בארך אפים. בלב טוב. באמונת חכמים. ובקבלת היסורין:

Más grande es la Torá que el sacerdocio y que el reino, pues el reino se adquiere con treinta cualidades, el sacerdocio con veinticuatro, y la Torá se adquiere con cuarenta y ocho cosas: con el estudio; con la escucha del oído; con el ordenamiento de los labios; con el discernimiento del corazón; con la comprensión del corazón; con el pavor; con el temor; con la humildad; con la alegría; con el servicio a los sabios; con el trato minucioso entre compañeros; con la argumentación de los discípulos; con el sosiego; con la Escritura; con la Mishná; con poco sueño; con poca conversación; con poco placer; con poca risa; con poca ocupación mundana; con paciencia; con buen corazón; con la fe en los sabios; y con la aceptación de los sufrimientos.

המכיר את מקומו. והשמח בחלקו. והעושה סייג לדבריו. ואינו מחזיק טובה לעצמו. אהוב. אוהב את המקום. אוהב את הבריות. אוהב את הצדקות. אוהב את התוכחות. אוהב את המישרים. מתרחק מן הכבוד. ולא מגיס לבו בתלמודו. ואינו שמח בהוראה. נושא בעול עם חבירו. מכריעו לכף זכות. מעמידו על האמת. מעמידו על השלום מתישב לבו בתלמודו. שואל ומשיב. שומע ומוסיף הלומד על מנת ללמד. והלומד על מנת לעשות. המחכים את רבו. והמכוין את שמועתו. והאומר דבר בשם אומרו. הא למדת שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי:

Quien conoce su lugar, quien se alegra con su porción, quien hace una valla a sus palabras y no se atribuye mérito, es amado; ama al Omnipresente, ama a las criaturas, ama la justicia, ama la reprensión, ama la rectitud; se aleja del honor y no engríe su corazón por su estudio; no se alegra al dictar sentencia; lleva la carga junto con su compañero; lo inclina al platillo del mérito; lo afirma en la verdad; lo afirma en la paz; asienta su corazón en su estudio; pregunta y responde; escucha y añade; el que aprende para enseñar y el que aprende para practicar; el que hace más sabio a su maestro; el que aplica su enseñanza con exactitud; y el que dice una cosa en nombre de quien la dijo. De aquí aprendiste que todo el que dice una cosa en nombre de quien la dijo, trae la redención al mundo, como se dijo: «Y Ester dijo al rey en nombre de Mardoqueo» (Est 2:22).

גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא. שנאמר כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא. ואומר רפאות תהי לשרך. ושקוי לעצמותיך. ואומר עץ חיים היא למחזיקים בה. ותומכיה מאושר. ואומר כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרותיך. ואומר תתן לראשך לוית חן עטרת תפארת תמגניך. ואומר אורך ימים בימינה בשמאולה עושר וכבוד ואומר כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך:

Grande es la Torá, pues da vida a quienes la practican en este mundo y en el mundo venidero, como se dijo: «Porque son vida para los que los hallan y medicina para todo su cuerpo» (Pr 4:22). Y dice: «Será sanidad para tu ombligo y refrigerio para tus huesos» (Pr 3:8). Y dice: «Árbol de vida es para los que se aferran a ella, y los que la sostienen son dichosos» (Pr 3:18). Y dice: «Porque serán diadema de gracia para tu cabeza y collares para tu cuello» (Pr 1:9). Y dice: «Dará a tu cabeza diadema de gracia; corona de gloria te entregará» (Pr 4:9). Y dice: «Largura de días hay en su diestra; en su izquierda, riqueza y honra» (Pr 3:16). Y dice: «Porque largura de días, años de vida y paz te añadirán» (Pr 3:2).

רבי שמעון בן מנסיא אומר משום רבי שמעון בן יוחאי. הנוי והכח והעושר והכבוד והחכמה והזקנה והשיבה והבנים. נאה לצדיקים ונאה לעולם. שנאמר עטרת תפארת שיבה. בדרך צדקה תמצא. ואומר עטרת חכמים עשרם. ואומר עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם. ואומר תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה. ואומר וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד. רבי שמעון בן מנסיא אומר אלו שבעמדות שמנו חכמים לצדיקים. כולם נתקיימו ברבי ובניו:

Rabí Shimón ben Menasia dice en nombre de Rabí Shimón bar Yojái: la belleza, la fuerza, la riqueza, el honor, la sabiduría, la vejez, las canas y los hijos, convienen a los justos y convienen al mundo, como se dijo: «Corona de gloria son las canas; en el camino de la justicia se hallan» (Pr 16:31). Y dice: «Corona de los sabios es su riqueza» (Pr 14:24). Y dice: «Corona de los ancianos son los nietos, y gloria de los hijos son sus padres» (Pr 17:6). Y dice: «Gloria de los jóvenes es su fuerza, y adorno de los ancianos las canas» (Pr 20:29). Y dice: «Entonces se ruborizará la luna y se avergonzará el sol, porque el Eterno de los ejércitos reinará en el monte Sion y en Jerusalén, y ante Sus ancianos habrá gloria» (Is 24:23). Rabí Shimón ben Menasia dice: estas siete cualidades que enumeraron los sabios para los justos, todas se cumplieron en Rabí y en sus hijos.^✦

אמר רבי יוסי בן קיסמא פעם אחת הייתי מהלך בדרך. ופגע בי אדם אחד. ונתן לי שלום. והחזרתי לו שלום. אמר לי רבי מאיזה מקום אתה. אמרתי לו מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים אני. אמר לי. רבי. רצונך שתדור עמנו במקומנו ואני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות. אמרתי לו. בני. אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם. איני דר אלא במקום תורה. לפי שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם. לא כסף. ולא זהב. ולא אבנים טובות ומרגליות אלא תורה ומעשים טובים בלבד. שנאמר בהתהלכך תנחה אותך. בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך. בהתהלכך תנחה אותך. בעולם הזה. בשכבך תשמור עליך. בקבר. והקיצות היא תשיחך. לעולם הבא. וכן כתוב בספר תילים על ידי דוד מלך ישראל. טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף. ואומר. לי הכסף ולי הזהב אמר ה' צבאות:

Dijo Rabí Yosé ben Kisma: una vez iba caminando por el camino y me encontró un hombre; me saludó y yo le devolví el saludo. Me dijo: «Maestro, ¿de qué lugar eres?». Le dije: «De una gran ciudad de sabios y de escribas soy». Me dijo: «Maestro, ¿quieres vivir con nosotros en nuestro lugar y te daré mil millares de denarios de oro, piedras preciosas y perlas?». Le dije: «Hijo mío, si me dieras toda la plata, el oro, las piedras preciosas y las perlas que hay en el mundo, no moraría sino en un lugar de Torá. Pues en la hora de la partida del hombre no lo acompañan ni plata, ni oro, ni piedras preciosas ni perlas, sino solo Torá y buenas obras, como se dijo: «Cuando andes, te guiará; cuando te acuestes, te guardará; y al despertar, ella hablará contigo» (Pr 6:22). «Cuando andes, te guiará»: en este mundo; «cuando te acuestes, te guardará»: en la tumba; «y al despertar, ella hablará contigo»: en el mundo venidero. Y así está escrito en el libro de los Salmos, por mano de David, rey de Israel: «Mejor es para mí la Torá de tu boca que millares de oro y plata» (Sal 119:72). Y dice: «Mía es la plata y mío es el oro, dice el Eterno de los ejércitos» (Hag 2:8).

חמשה קנינים קנה הקדוש ברוך הוא בעולמו. ואלו הן תורה קנין אחד. שמים וארץ קנין אחד. אברהם קנין אחד. ישראל קנין אחד. בית המקדש קנין אחד. תורה קנין אחד מנין. דכתיב ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז. שמים וארץ קנין אחד מנין. שנאמר כה אמר ה' השמים כסאי. והארץ הדום רגלי. איזה בית אשר תבנו לי ואיזה מקום מנוחתי. ואומר. מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית. מלאה הארץ קנינך. אברהם קנין אחד מנין דכתיב ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ. ישראל קנין אחד מנין. דכתיב עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית. ואומר לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם. בית המקדש קנין אחד מנין. שנאמר מקדש אדני כוננו ידיך. ואומר. ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו:

Cinco adquisiciones adquirió el Santo, bendito sea, en Su mundo, y son: la Torá, una adquisición; los cielos y la tierra, una adquisición; Abraham, una adquisición; Israel, una adquisición; el Templo, una adquisición. ¿De dónde [se sabe que] la Torá es una adquisición? Porque está escrito: «El Eterno me adquirió como principio de Su camino, antes de Sus obras, desde entonces» (Pr 8:22). ¿De dónde que los cielos y la tierra son una adquisición? Porque se dijo: «Así dice el Eterno: El cielo es Mi trono y la tierra el estrado de Mis pies; ¿qué casa me edificarán y cuál es el lugar de Mi reposo?» (Is 66:1). Y dice: «¡Cuán numerosas son Tus obras, Eterno! Todas las hiciste con sabiduría; llena está la tierra de Tus adquisiciones» (Sal 104:24). ¿De dónde que Abraham es una adquisición? Porque está escrito: «Y lo bendijo y dijo: Bendito sea Abram del Dios Altísimo, adquirente de cielos y tierra» (Gn 14:19). ¿De dónde que Israel es una adquisición? Porque está escrito: «Hasta que pase Tu pueblo, Eterno; hasta que pase el pueblo que adquiriste» (Ex 15:16). Y dice: «A los santos que están en la tierra, y a los nobles, en quienes está todo mi deleite» (Sal 16:3). ¿De dónde que el Templo es una adquisición? Porque se dijo: «El santuario, Señor, que Tus manos establecieron» (Ex 15:17). Y dice: «Y los trajo a Su territorio santo, a este monte que adquirió Su diestra» (Sal 78:54).^✦

כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו. לא ברא אלא לכבודו. שנאמר. כל הנקרא בשמי ולכבודי. בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. ואומר. ה' ימלוך לעולם ועד. אמר רבי חנניא בן עקשיא רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות. שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר:

Todo lo que el Santo, bendito sea, creó en Su mundo, no lo creó sino para Su gloria, como se dijo: «A todo el que es llamado por Mi nombre y para Mi gloria, lo he creado, lo he formado, y también lo he hecho» (Is 43:7). Y dice: «El Eterno reinará por siempre jamás» (Ex 15:18). Dijo Rabí Jananyá ben Akashyá: quiso el Santo, bendito sea, hacer virtuoso a Israel; por eso les multiplicó la Torá y los preceptos, como se dijo: «El Eterno se complació, por amor a Su justicia, en engrandecer la Torá y hacerla gloriosa» (Is 42:21).