Zóhar, Prólogo (Hakdamat ha-Zóhar) · Sección 9

אמר רבי יוסי, ודאי הכי הוא, ושמענא לבוצינא קדישא דאמר הכי, דמלה סתימאה איהו ברא, סגיר ולא פתח. ובעוד דהוה סגיר במלה דברא, עלמא לא הוי ולא אתקיים, והוה חפי על כלא תה"ו, וכד שלטא האי תה"ו עלמא לא הוה, ולא אתקיים.

Dijo Rabí Yosi: Ciertamente es así, y oí de la Lámpara Santa que decía así: bará es una palabra oculta, cierra y no abre. Y mientras estuvo cerrado en la palabra bará, el mundo no existía ni subsistía, y todo lo cubría el tohu; y mientras este tohu dominaba, el mundo no existía y no subsistía.

אימתי ההוא מפתחא פתח תרעין ואזדמן לשמושא ולמעבד תולדין, כד אתא אברהם. דכתיב אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, ותנינן, באברה"ם, ומה דהוה כלא סתים במלת ברא, אתהדרו אתוון לשמושא, ונפק עמודא דעבד תולדין, אב"ר יסודא קדישא, דעלמא קיימא עליה.

¿Cuándo abrió esa llave las puertas y fue dispuesta para el uso y para producir generaciones? Cuando vino Abraham, pues está escrito: «Estas son las generaciones del cielo y de la tierra be-hibaram» [Gn 2:4], y enseñamos: be-Abraham («con Abraham»). Y lo que estaba todo oculto en la palabra bará, las letras volvieron al uso, y salió una columna que produjo generaciones: Avr, fundamento santo sobre el que se sostiene el mundo.^✦

כד האי אבר אתרשים במלת ברא, כדין רשים סתימאה עילאה רשימו אחרא לשמיה וליקריה, ודא איהו מ"י, וברא אלה. וגם כן שמא קדישא דאתברכא, דאיהו מ"ה, אתרשים ואפיק מן בר"א אב"ר. והוא רשים באלה מסטרא דא, ואב"ר מסטרא דא. סתימאה קדישא אל"ה קיימא, אב"ר קיימא. כד אשתלים דא אשתלים דא, גליף להאי אב"ר ה', גליף להאי אל"ה י'.

Cuando este avr quedó marcado en la palabra bará, entonces el Oculto supremo marcó otra marca para su nombre y su honra, y esta es Mi («quién»); y bará elé («creó estos»). Y también el nombre santo, bendito, que es Ma («qué»), quedó marcado y sacó de bará el avr. Y marcó en elé («estos») por este lado, y avr por este lado. El Oculto santo, elé, está dispuesto; avr está dispuesto. Cuando se completó esto, se completó aquello: grabó en este avr una hei, y grabó en este elé una yod.^✦

אתערו אתוון לאשלמא להאי סטרא ולהאי סטרא כדין אפיק ם' נטיל חד להאי סטרא וחד להאי סטרא, אשתלים שמא קדישא ואתעביד אלהים גם כן שמא [4a] דאברהם, כד אשתלים דא אשתלים דא. (וי"א דנטל קב"ה מ"י ושדי באל"ה, ואתעביד אלהי"ם. ונטיל קב"ה מ"ה ושדי באב"ר ואתעביד אברה"ם. ומלת מ"י רומז לחמשים שערי בינה, ואית בה יו"ד אות קדמאה דשמא קדישא, ומלת מ"ה רומז למנינא דשמא קדישא, ואית ביה אות תניינא דשמא קדישא יהו"ה. כד"א אשרי העם שככה לו וגו', תולה ארץ על בלי מ"ה, וכדין אתקיימו תרין עלמין, ביו"ד עלמא דאתי ובה"א עלמא דא. כלומר, במ"י ברא עולם הבא, ובמ"ה ברא עולם הזה. ודין הוא רמז עילא ותתא). וכדין עביד תולדות ונפק שמא שלים, מה דלא הוה קדם דנא, הה"ד, אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, כלהו הוו תליין עד דאתברו שמיה דאברהם, כיון דאשתלים שמא דא דאברהם שמא קדישא אשתלים. הה"ד ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים.

Las letras se despertaron para completar este lado y aquel lado; entonces sacó una mem, tomó una a este lado y una a aquel lado; se completó el nombre santo y también se hizo Elohim, y el nombre [4a] de Abraham; cuando se completó este, se completó aquel. (Y algunos dicen que el Santo, bendito sea, tomó Mi y lo echó en elé, y se hizo Elohim; y el Santo, bendito sea, tomó Ma y lo echó en avr y se hizo Abraham. La palabra Mi alude a las cincuenta puertas de Biná, y contiene la yod, la primera letra del nombre santo; y la palabra Ma alude a la cuenta del nombre santo y contiene la segunda letra del nombre santo, YHWH. Como se dice: «Dichoso el pueblo que tiene esto, etc.» [Sal 144:15], «cuelga la tierra sobre nada [bli-ma]» [Job 26:7]; y así subsistieron los dos mundos: con la yod, el mundo venidero, y con la hei, este mundo. Es decir, con Mi creó el mundo venidero, y con Ma creó este mundo. Y esta es una alusión arriba y abajo). Y entonces produjo generaciones y salió un nombre completo, lo que no había antes. Esto es lo que está escrito: «Estas son las generaciones del cielo y de la tierra be-hibaram», todos estuvieron suspendidos hasta que fue creado el nombre de Abraham; cuando se completó este nombre de Abraham, se completó el nombre santo. Esto es lo que está escrito: «El día en que el Eterno Dios hizo tierra y cielos» [Gn 2:4].^✦