Kéter Shem Tov · Sección 29

מהבעש"ט. ביאור ש"ס דברכות (ברכות לג, ב) א"ר זירא כל האומר שמע שמע משתקין אותו א"ל ר' פפא לאביי דלמא מעיקרא לא איכוין דעתי' כו' א"ל חברותא כלפי שמיא מי איכא אי לא כוין דעתי' מעיקרא מחינין לי' במרזפתא דנפחא עד דמכוין דעתיה. והקשה דאכתי הקושיא במקומה עומדת מ"מ דילמא מעיקרא לא איכוין והשתא בא לצאת י"ש ולכוין. ע"ק למה נקט ר' זירא דווקא האומר שמע שמע ב' פעמים ולא פסוק אחר בק"ש או כיוצא. וביאר מה הוא ענין קבלת עול מלכות שמים והענין כי האדם מחוייב להאמין כי מלא כל הארץ כבודו ית' לית אתר פנוי מיניה וכל המחשבות של אדם יש בו מציאותו ית' וכל מחשבה היא קומה שלימה וכאשר יעלה במחשבתו של אדם בעת עסקו בתפלה איזה מחשבה רעה וזרה היא באה אל האדם לתקנה ולהעלותה ואם אינו מאמין בזה אין זה קבלת עול מלכות שמים שלימה כי מקצר ח"ו במציאותו ית'. ובזה יובן האומר שמע שמע וקשה למה אמר ב' פעמים וצ"ל כי מעיקרא לא איכוין דעתי' דהיינו שהיה לו איזה מ"ז אמנם אם ידע ששם ג"כ הוא מציאות הש"י לא היה צריך לומר ב"פ שמע. וזהו צחות לשון הש"ס מחינין לי' במרזפתא דנפח' הכוונה כי המחשבה עצמה היא מכה את האדם כמו במרזפתא כדי לתקנו ולהעלותו ולמה הוא חוזר פעם ב' לומר שמע כאלו ח"ו בפעם א' לא היה שם מציאות הש"י ונמצא הוא מקצר במציאותו ית' ובקבלת עול מלכות שמים ולכ"א משתקין אותו.

Del Baal Shem Tov. Explicación del Talmud en Berajot (Berajot 33b): dijo Rabí Zeira: quien dice «Shemá, Shemá», lo hacen callar. Dijo Rabí Papa a Abaye: ¿acaso al principio no dirigió su intención?, etc. Le dijo: ¿acaso hay compañerismo (javrutá) ante el Cielo? Si no dirigió su intención al principio, lo golpean con el mazo del herrero hasta que dirija su intención. Y planteó: aún queda la dificultad en su lugar: de todos modos, quizá al principio no dirigió la intención y ahora viene a cumplir su obligación y a dirigirla. Y más difícil aún: ¿por qué dijo Rabí Zeira precisamente «Shemá, Shemá» dos veces, y no otro versículo del Shemá o algo semejante? Y explicó cuál es el asunto de la aceptación del yugo del reino del Cielo; y el asunto es que el hombre está obligado a creer que «la tierra entera está llena de su gloria», bendito sea, «no hay lugar vacío de Él», y todos los pensamientos del hombre contienen su presencia, bendito sea, y cada pensamiento es una estatura completa; y cuando en el pensamiento del hombre, durante su ocupación en la oración, sube algún pensamiento malo y ajeno, viene al hombre para ser rectificado y elevado; y si no cree esto, no es una aceptación perfecta del yugo del reino del Cielo, pues disminuye —Dios no lo quiera— su presencia, bendito sea. Y con esto se entenderá lo de quien dice «Shemá, Shemá»: es difícil por qué dijo dos veces; y hay que decir que «al principio no dirigió su intención», es decir, que tuvo algún pensamiento ajeno; pero si supiera que allí también está la presencia del Eterno, bendito sea, no habría necesitado decir dos veces «Shemá». Y esta es la finura de la expresión del Talmud: «lo golpean con el mazo del herrero»: la intención es que el pensamiento mismo es lo que golpea al hombre, como con el mazo, para rectificarlo y elevarlo; ¿y por qué repite una segunda vez diciendo «Shemá», como si —Dios no lo quiera— la primera vez no hubiera estado allí la presencia del Eterno?; y resulta que disminuye su presencia, bendito sea, y la aceptación del yugo del reino del Cielo; y por eso lo hacen callar.^✦

אמנם לפעמים יש מחשבה שצריך לדחותה. ואם נפשך לומר במה אדע איזה מחשבה לדחותה ואיזה לקרבה ולהעלותה. יתבונן האדם אם בשעה שבא המ"ז מיד עלה במחשבתו במה לתקנה ולהעלותה אז יראה לקרבה להעלותה. ואם לא יעלה במחשבתו במה לתקנה מסתמא באה לבטל את האדם בתפלתו ולבלבל מחשבתו אז רשות לדחות המחשבה ההיא כי הבא להורגך השכם כו'. ואם אמר כמה תיבות בק"ש ובתפלה בלא כוונה לא יאמרם פעם שנית רק יהרהר במחשבה ובכוונה התיבות שאמר בלא כוונה. כל זה שמעתי ממורי הבעש"ט זלה"ה:

Pero a veces hay un pensamiento que se debe rechazar. Y si quieres decir: ¿cómo sabré cuál pensamiento rechazar y cuál acercar y elevar? Que el hombre examine: si en la hora en que vino el pensamiento ajeno le vino de inmediato al pensamiento cómo rectificarlo y elevarlo, entonces verá de acercarlo y elevarlo; y si no le viene al pensamiento cómo rectificarlo, por presunción vino a anular al hombre en su oración y a confundir su pensamiento; entonces es lícito rechazar ese pensamiento, pues «al que viene a matarte, madruga [para matarlo]», etc. Y si dijo algunas palabras en el Shemá y en la oración sin intención, no las diga una segunda vez, sino que medite con pensamiento e intención las palabras que dijo sin intención. Todo esto lo oí de mi maestro el Baal Shem Tov, de bendita memoria.