Nóam Elimélej: Tzetel Katán

אלה הדברים אשר יעשה אותם האדם וחי בהם: א. בכל עת ורגע שהוא פנוי מן התורה, ובפרט שהוא יושב בטל לבדו בחדר, או שוכב על מטתו ואינו יכול לישן, יהיה מהרהר במצות עשה זו של "ונקדשתי בתוך בני ישראל", וידמה בנפשו ויצייר במחשבתו כאילו אש גדול ונורא בוער לפניו עד לב השמים, והוא בשביל קדושת השם יתברך שובר את טבעו ומפיל את עצמו להאש על קידוש השם יתברך, ומחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה, ונמצא שאינו שוכב ויושב בטל, רק מקיים מצות עשה דאורייתא:

«Estas son las cosas que el hombre debe hacer, y vivirá por ellas» [Lv 18:5]. 1. En todo tiempo y momento en que esté libre de la Torá, y en especial cuando esté sentado ocioso a solas en su cuarto, o acostado en su cama y no pueda dormir, medite en este precepto positivo: «y seré santificado en medio de los hijos de Israel» [Lv 22:32], e imagine en su alma y figure en su pensamiento como si un fuego grande y terrible ardiera ante él hasta el corazón de los cielos, y él, por la santidad del Nombre, bendito sea, quiebra su naturaleza y se arroja al fuego por la santificación del Nombre, bendito sea; y un buen pensamiento el Santo, bendito sea, lo une a la acción. Y resulta que no está acostado ni sentado ocioso, sino que cumple un precepto positivo de la Torá.^✦

ב. בפסוק ראשון של קריאת שמע וברכה ראשונה של שמונה עשרה יהרהר כנ"ל. ועוד יכוין אם יענו אותו כל אומות העולם בכל עינויים קשים, ויפשטו עורו מבשרו להכחיש ח"ו ביחודו, יסבול כל היסורים ולא יודה להם ח"ו. ויצייר בדעתו ומחשבתו כאילו עושין לו כנ"ל, ובזה יצא ידי חיוב קריאת שמע ותפילה כדין:

2. En el primer versículo de la Shemá y en la primera bendición de la Amidá (Shemoné Esré), medite como se dijo arriba. Y además tenga la intención de que, si lo torturaran todas las naciones del mundo con tormentos duros y le arrancaran la piel de la carne para que negara, Dios no lo quiera, la unicidad de Él, soportará todos los sufrimientos y no se lo concederá a ellos, Dios no lo quiera. Y figure en su mente y pensamiento como si le hicieran lo dicho; y con ello cumple con la obligación de la lectura de la Shemá y de la oración conforme a la norma.

ג. גם בשעת אכילה וזיווג יכוין כנ"ל, וכשיתחיל להרגיש תענוג גשמי, יצייר במחשבתו כנ"ל, ותיכף ומיד יאמר בפיו ובלבבו שיותר היה לו תענוג ושמחה בעשיית מצות של ונקדשתי באופן הנ"ל מהרגשת תענוג גשמי הזה שהוא מהצרעת משכא דחייא, וכך יאמר וראיה לדבר שיותר היה לו תענוג ושמחה בעשיית מצות עשה של ונקדשתי באופן הנ"ל, שאפילו היו חוטפין אותו רוצחים באמצע אכילה וזיווג לעשות לו העינויים קשים, הייתי משמח את עצמי על קידוש השם יתברך יותר מתענוג גשמי הזה. אך יזהר שיהיה דובר באמת בלבבו, ושיהיה אז בשעת מעשה תקוע על לוח לבו בתוכיות ובפנימיות הלב באמת גמור, ולא ישטה את עצמו להיות כגונב דעת עליונה ח"ו:

3. También en el momento de comer y de la unión conyugal tenga la intención dicha, y cuando empiece a sentir placer corporal, figure en su pensamiento lo dicho, e inmediatamente diga con su boca y su corazón que tuvo más placer y alegría en cumplir el precepto de «y seré santificado» de la manera dicha que en sentir este placer corporal, que es de la «lepra de la piel de la vida». Y así diga: la prueba de ello es que tuvo más placer y alegría en cumplir el precepto positivo de «y seré santificado» de la manera dicha, [pues] aunque lo raptaran asesinos en medio de comer o de la unión para hacerle tormentos duros, yo me alegraría por la santificación del Nombre, bendito sea, más que por este placer corporal. Pero cuide de hablar con verdad en su corazón, y que esté entonces, en el momento del acto, clavado en la tabla de su corazón, en lo íntimo y en lo interior del corazón, con verdad total, y no se engañe a sí mismo, siendo como quien engaña a la mente de lo Alto, Dios no lo quiera.^✦

ד. בכל הדברים שבעולם, הן בתורה הן בתפילה הן במצוות מעשיות, ירגיל את עצמו לומר בזה הלשון: "הריני עושה זאת לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה לעשות נחת רוח להבורא יתברך שמו". וירגיל את עצמו לומר זאת בתוכיות ופנימיות הלב, ובהמשך הזמן ירגיש הארה גדולה באמירה זו:

4. En todas las cosas del mundo, ya sea en la Torá, ya en la oración, ya en los preceptos prácticos, acostúmbrese a decir con esta fórmula: «He aquí que hago esto en nombre de la unión del Santo, bendito sea, y su Shejiná, para dar satisfacción al Creador, bendito sea su nombre». Y acostúmbrese a decir esto en lo íntimo y en lo interior del corazón, y con el transcurso del tiempo sentirá una gran luz en esta expresión.

ה. כשיתחיל להתעורר בו מידה רעה ח"ו ממידות רעות שהוא רגיל בהם, כגון עקשנות ובושת של גאוה ועצלות ובטלה המביאה לידי שיעמום וכיוצא בהם, יאמר תיכף ומיד בזה הלשון ובכל כחו: "הכנעני החתי האמורי הפריזי החיוי והיבוסי והגרגשי" וינצל. וירגיל את עצמו לצמצם ראייתו שלא להסתכל חוץ לד׳ אמות אפילו בהיותו בביתו, ובפרט בבית הכנסת ובחדר שלומד. בדרך הילוכו בחוץ ובהזדמן לפניו אשה אפילו אשתו ובניו הקטנים וכיוצא, יצייר לפני עיניו השם אדנ"י:

5. Cuando empiece a despertarse en él un mal rasgo de carácter, Dios no lo quiera, de los malos rasgos a que está habituado, como terquedad, y vergüenza propia de la soberbia, y pereza y ociosidad que llevan al tedio, y semejantes, diga de inmediato, con esta fórmula y con toda su fuerza: «El cananeo, el hitita, el amorreo, el ferezeo, el heveo, el jebuseo y el guirgaseo», y se salvará. Y acostúmbrese a restringir su vista, para no mirar fuera de los cuatro codos [de su lugar], aun estando en su casa, y en especial en la sinagoga y en el cuarto donde estudia. En su camino al andar afuera, y cuando se le presente una mujer, aun su esposa y sus hijos pequeños y semejantes, figure ante sus ojos el Nombre Adonay.^✦

ו. כשיבא לו ח"ו מחשבה רעה מניאוף, יאמר כמה פעמים "ונשמרת מכל דבר רע", ויהרהר אז בדרשות חז"ל‏ שדרשו עליו שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי קרי בלילה, ולא יניח ח"ו לשהות המחשבה רעה במוחו שלא לטמאות שכל העליון ח"ו:

6. Cuando le venga, Dios no lo quiera, un mal pensamiento de adulterio, diga varias veces «y te guardarás de toda cosa mala» [Dt 23:10], y medite entonces en las exposiciones de los sabios, de bendita memoria, que lo interpretaron [diciendo] que no medite una persona de día [en cosas impuras] y venga a tener polución (keri) por la noche; y no deje, Dios no lo quiera, que el mal pensamiento permanezca en su cerebro, para no contaminar, Dios no lo quiera, el intelecto superior.

ז. כשיבא ח"ו לידו בהזדמנות כנגדו הסתכלות רעה ח"ו, כגון בהמה וחיה או עוף שנזקקין זה לזה, או טפח מגולה באשה במקום ערוה, או בצורת אשתו נדה וכיוצא בהן, יאמר תיכף ומיד הפסוק "ולא תתורו אחרי לבבכם", ולא יטמא את שכלו ח"ו:

7. Cuando le llegue, Dios no lo quiera, por casualidad, una mala mirada frente a él, como animales, fieras o aves que se acoplan entre sí, o un palmo descubierto en una mujer en un lugar de desnudez, o la figura de su esposa menstruante y semejantes, diga de inmediato el versículo «y no vagarán tras sus corazones» [Nm 15:39], y no contamine su intelecto, Dios no lo quiera.

ח. ירגיל את עצמו שלא יתחיל לדבר לשום אדם זולת לצורך גדול ההכרח לו, ואף ההכרח ידבר בדברים קצרים מאוד מנופה בי"ג נפה, שלא יהיה בדיבורו שום שקר ח"ו, ושום חנופה, ושום לשון הרע ורכילות, ושום הלבנת פנים, ולא שום הראות מעשיו לבני אדם. וירגיל את עצמו בכלל שאמרו חז"ל למוד לשונך לומר איני יודע. כשמדברין אליו בני אדם אשר אין נזהרים מלדבר דברים בטלים, ישמיט את עצמו מהם בכל כחו ובכל מיני תחבולות, וכשלא אפשר לו להשמט מהם בשום אופן, על כל פנים יקצר מאוד מאוד בזה שמוכרח להשיב להם:

8. Acostúmbrese a no empezar a hablar con ninguna persona salvo por una necesidad grande que le obligue; e incluso en la necesidad hable con palabras muy breves, cribadas en trece cribas, de modo que no haya en su habla ninguna mentira, Dios no lo quiera, ni adulación, ni maledicencia (lashón hará) y chisme, ni avergonzar a nadie (lit. «blanquear el rostro»), ni mostrar sus obras a la gente. Y acostúmbrese, en general, a lo que dijeron los sabios, de bendita memoria: «Enseña a tu lengua a decir: no sé». Cuando le hablen personas que no se cuidan de hablar palabras vanas, se escabulla de ellas con toda su fuerza y con toda clase de recursos; y cuando no le sea posible escabullirse de ellas de ningún modo, en todo caso abrevie muchísimo lo que se vea obligado a responderles.^✦

ט. ירגיל את עצמו תיכף ומיד כשיתעורר משינתו, יאמר "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך". ויאמר אפילו בלשון אשכנז בלב שמח: "ברוך אל עליון אשר נתן לי מצות ציצית אלה אשר אני מסובב בהן, ומצות נטילת ידים שחרית להעביר רוח רעה והקליפה הקשה מעל שתי ידים שלי". ויראה שיהיה לבו מלא שמחה באמרו כנ"ל, ויקבל עליו הגדר של מיעוט הדיבור הנזכר לעיל סימן ח׳:

9. Acostúmbrese, de inmediato al despertar de su sueño, a decir: «Te doy gracias, Rey vivo y eterno, porque has devuelto en mí mi alma con gran compasión; grande es tu fidelidad». Y diga, aun en lengua asquenazí [yidis], con corazón alegre: «Bendito sea el Dios Altísimo, que me dio el precepto de los tsitsit, estos con los que estoy rodeado, y el precepto de lavarse las manos por la mañana, para apartar el espíritu malo y la cáscara dura de sobre mis dos manos». Y procure que su corazón esté lleno de alegría al decir lo dicho, y acepte sobre sí la valla de la reducción del habla mencionada arriba, en el apartado 8.^✦

י. יזהר מאוד בהתמדת הלימוד שיעורין כסדרן, תיכף ומיד אחר קומו משינתו ואחר אמרו תיקון חצות והצעטיל קטן, לא יזוז מהספר שלומד בו אפילו שעה אחת. בכל פעם שיישב את עצמו ללמוד, ואחר שיאמר תפלת השב המתחלת "אנא השם" וכו׳ ותפילת התלמוד תורה בשערי ציון המתחלת "הנני רוצה ללמוד", יראה בכל כחו שלא לעשות שום הפסק אפילו במחשבה אחרת, זולת מחשבת הלימוד ומחשבת הצעטיל קטן שהוא לפני עיניו, כי המאור שבה יחזירנו למוטב:

10. Cuídese mucho de la constancia en el estudio, las lecciones en su orden, de inmediato después de levantarse de su sueño y después de decir el Tikún Jatsot y el Tsetel Katán; no se mueva del libro en que estudia ni siquiera una hora. Cada vez que se disponga a estudiar, y después de decir la «oración del retorno» (Tefilat HaShav) que comienza «Ana HaShem», etc., y la oración del estudio de la Torá en Shaarei Tsión que comienza «Heme aquí queriendo estudiar», procure con toda su fuerza no hacer ninguna interrupción, ni siquiera con otro pensamiento, salvo el pensamiento del estudio y el pensamiento del Tsetel Katán que está ante sus ojos, pues la luz que hay en él lo hará volver al buen camino.^✦

יא. ירגיל את עצמו להתפלל בכל כחו, ובקול המעורר הכוונה להדבק המחשבה לדיבור, ופניו אל הכותל בתוך סידור התפילה בבוקר ובערב, ולא יסתכל לצדדין מתחילת התפילה עד סופה, ובחזרת הש"ץ השמונה עשרה יעיין בסידור לענות אמן בכל כחו על כל ברכה וברכה, ובשעת קריאת התורה להטות אזנו על כל דיבור ודיבור מהקורא כקורא את המגילה, ולעשות עצמו כאילם בבית הכנסת, אפילו קודם התפלה ואחריה עד הליכתו לביתו:

11. Acostúmbrese a orar con toda su fuerza y con una voz que despierte la intención, para unir el pensamiento a la palabra, con el rostro hacia la pared, dentro del libro de oraciones (sidur), por la mañana y por la tarde, y no mire a los lados desde el comienzo de la oración hasta el final; y en la repetición de la Amidá (Shemoné Esré) por el oficiante (shaliaj tsibur) mire en el sidur, para responder amén con toda su fuerza a cada bendición y bendición; y en la lectura de la Torá incline su oído a cada palabra y palabra del lector, como quien lee la Meguilá; y hágase como mudo en la sinagoga, incluso antes de la oración y después de ella, hasta que se vaya a su casa.

יב. יצייר במחשבתו תמיד, ובפרט בשעת קריאת הצעטיל-קטן הזה, כאילו איש אחד עומד סמוך לו ומעורר אותו בקול רעש גדול לקיים כל הנהגות אלו, ואל יפיל שום דבר ארצה אפילו נקודה קטנה, וכשירגיל עצמו כך, אזי במשך הזמן יבוא עליו התעוררות גדול מצד נשמתו, רשפי אש שלהבת י"ה:

12. Figure en su pensamiento siempre, y en especial al leer este Tsetel Katán, como si un hombre estuviera de pie junto a él y lo despertara con gran estruendo a cumplir todas estas conductas; y no deje caer nada a tierra, ni siquiera un punto pequeño. Y cuando se acostumbre así, entonces con el tiempo vendrá sobre él un gran despertar de parte de su alma: «chispas de fuego, llama de Yah» [Cant 8:6].

יג. לספר בכל פעם לפני המורה לו דרך השם, ואפילו לפני חבר נאמן, כל המחשבות והרהורים רעים אשר הם נגד תורתינו הקדושה אשר היצר הרע מעלה אותן על מוחו ולבו, הן בשעת תורה ותפילה, הן בשכבו על מטתו, והן באמצע היום, ולא יעלים שום דבר מחמת הבושה, ונמצא על ידי סיפור הדברים שמוציא מכח אל הפועל, משבר את כח היצר הרע שלא יוכל להתגבר עליו כל כך בפעם אחרת, חוץ עצה הטובה אשר יוכל לקבל מחבירו שהוא דרך השם, והוא סגולה נפלאה:

13. Contar cada vez, ante quien le muestra el camino del Eterno, e incluso ante un compañero fiel, todos los pensamientos y cavilaciones malos, contrarios a nuestra Torá santa, que el instinto del mal sube a su mente y a su corazón, ya sea en la hora de la Torá y de la oración, ya al acostarse en su cama, ya a mitad del día; y no oculte nada por vergüenza. Y resulta que por el relato de las cosas, que las saca de la potencia al acto, quebranta la fuerza del instinto del mal, para que no pueda prevalecer sobre él tanto otra vez, además del buen consejo que pueda recibir de su compañero, que está en el camino del Eterno; y es un remedio maravilloso.

יד. יזהר מאוד ומאוד לחזור לפעמים בכל מעת לעת זה הצעטיל קטן, ויפרש כל תיבה ותיבה בלשון אשכנז, וזה יהיה לו חוק ולא יעבור מללמוד קודם הזיווג פרק ט"ז בראשית חכמה והנהגות האר"י ז"ל, ואם יישאר לו פנאי, ילמוד גם פרק י"ז מראשית חכמה הנ"ל, וזה יהיה לו חוק ולא יעבור:

14. Cuídese mucho y muchísimo de repasar a veces, en cada período de veinticuatro horas, este Tsetel Katán, y explique cada palabra y palabra en lengua asquenazí [yidis]; y esto será para él una regla y no la transgredirá. Y [cuídese] de estudiar antes de la unión conyugal el capítulo 16 de Reshit Jojmá y las Conductas del Arí, de bendita memoria; y si le queda tiempo, estudie también el capítulo 17 de Reshit Jojmá mencionado; y esto será para él una regla y no la transgredirá.^✦

טו. קודם נטילת ידיו לאכילה יאמר "תפילת השב" של רבינו יונה ז"ל, ואחר אכילת המוציא יאמר בזה הלשון: "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, אין אני אוכל להנאת גופי חס ושלום, רק שיהיה גופי בריא וחזק לעבודתו יתברך שמו, ואל יעכב שום חטא ועוון והרהור רע ותענוג גשמי את היחוד קודשא בריך הוא על ידי ניצוצות קדושות של האכילה והשתיה הזה", ויכוין כשהוא אוכל דבר מה או שותה דבר מה, שהטעם שהוא מרגיש בפיו בשעת לעיסה ובשעת גמיעה, היא פנימיות הקדושה וניצוצות הקדושה השורה במאכל או במשקה ההוא, ועל ידי האכילה והטחינה בשיניים והאיצטומכא נברר הפנימיות מהמאכל שלא יעשה מותר להשפיע לחיצונים, ואז נפשו נהנית מהפנימיות והפסולת נעשה מותרות ונדחה אל החיצונים, ויקבל אז במחשבתו שתיכף ומיד כשירגיש שיצטרך לנקביו, לא ישהה את הפסולת בקרבו לטמא ח"ו את מוחו ולשקץ את נפשו להשהות את הצואה והשתן בקרבו אפילו רגע אחד. וגם יצייר לפניו בשעת אכילה האותיות "מאכל" בכתב אשורית, ויהרהר שעולה צ"א כמנין הויה בשילוב אדני:

15. Antes de lavarse las manos para comer diga la «oración del retorno» (Tefilat HaShav) de nuestro maestro Yoná, de bendita memoria, y tras comer el pan (ha-motsí) diga con esta fórmula: «En nombre de la unión del Santo, bendito sea, y su Shejiná: no como yo para disfrute de mi cuerpo, Dios no lo quiera, sino para que mi cuerpo esté sano y fuerte para su servicio, bendito sea su nombre; y que ningún pecado, ni culpa, ni mal pensamiento, ni placer corporal impidan la unión del Santo, bendito sea, y su Shejiná, por medio de las chispas santas de este comer y beber». Y tenga la intención, cuando come algo o bebe algo, de que el sabor que siente en su boca al masticar y al tragar es la interioridad de la santidad y las chispas de santidad que moran en ese alimento o bebida; y por el comer y el triturar con los dientes y el estómago (itstomajá) se depura la interioridad del alimento, para que no se convierta en sobrante para dar influjo a los externos. Y entonces su alma disfruta de la interioridad, y el desecho se vuelve residuo y es rechazado hacia los externos. Y acepte entonces en su pensamiento que, de inmediato, cuando sienta que necesita evacuar, no retendrá el desecho dentro de sí, para no contaminar, Dios no lo quiera, su cerebro, ni abominar su alma reteniendo la excreción y la orina dentro de sí ni un solo instante. Y además figure ante sí, al comer, las letras de «ma'akhal» (alimento) en escritura asiria, y medite que suman 91, igual al valor numérico de Havayá combinado con Adonay.^✦

טז. האדם לא נברא בעולם רק לשבר את הטבע, לכן יזרז את עצמו לתקן מדותיו בשנת י"ח דוקא כמו שאבאר. כגון מי שנולד בטבע של עקשנות, ישבר את טבעו מ׳ יום רצופים לעשות דוקא להיפך ממה שיעלה במחשבתו. וכן מי שבטבע עצל, ירגיל את עצמו מ׳ יום רצופים לעשות כל דבר בזריזות, הן בהולך לשכוב על מטתו, הן לקום בבוקר ממשכבו, הן בזריזות לבישת בגדים ונטילת ידים ולנקות את גופו ולילך בזריזות לבית הכנסת תיכף אחר קומו מהספר וכיוצא בהן. וכן מי שטבעו ביישן מהחלק של בושה רעה, ירגיל את עצמו מ׳ יום להתפלל דוקא בקול רם וכח תנועת אבריו, ולקיים כל עצמותי תאמרנה, ולברך על התורה בקול רם, עד שיעזרוהו מן השמים להסיר הבושה הרעה ממנו. וכן מי שאמרי פיו אינם עולים יפה ומסודר מחמת הרגל טבעו וכלי הדבור שלו, ירגיל את עצמו מ׳ יום להטות אזנו להדיבורים היוצאים מאליו, הן במילי דעלמא והן במילי דשמיא הן בשעת לימוד, כי הרגל של כל דבר נעשה שלטון. וכן מי שטבעו אינו מתמיד בלימודו, ירגיל את עצמו גם כן מ׳ יום וילמוד יותר מהרגל שלו, ויסתכל בכל פעם קודם הלימוד בצעטיל קטן שלי, ומשם ואילך מן השמים יעזרוהו להיות מוסיף והולך בשבירת מידות הרעות עד תומם:

16. El hombre no fue creado en el mundo sino para quebrar la naturaleza; por eso estimúlese a corregir sus rasgos de carácter en el año 18 precisamente, como explicaré. Por ejemplo, quien nació con naturaleza de terquedad, quiebre su naturaleza durante cuarenta días seguidos haciendo precisamente lo contrario de lo que le venga al pensamiento. Y asimismo quien por naturaleza es perezoso, acostúmbrese durante cuarenta días seguidos a hacer cada cosa con presteza, ya sea al ir a acostarse en su cama, ya al levantarse de su lecho de mañana, ya en la presteza de vestirse, lavarse las manos y limpiar su cuerpo, e ir con presteza a la sinagoga de inmediato después de levantarse del libro, y semejantes. Y asimismo quien por naturaleza es tímido, de la parte de la vergüenza mala, acostúmbrese durante cuarenta días a orar precisamente en voz alta y con la fuerza del movimiento de sus miembros, y a cumplir «todos mis huesos dirán» [Sal 35:10], y a bendecir sobre la Torá en voz alta, hasta que lo ayuden desde el cielo a quitar de sí la vergüenza mala. Y asimismo quien las palabras de su boca no salen bien y ordenadas, por el hábito de su naturaleza y de sus órganos del habla, acostúmbrese durante cuarenta días a inclinar su oído a las palabras que salen de él mismo, tanto en cosas mundanas (milei de-almá) como en cosas celestiales (milei de-shemayá), como en el momento del estudio, porque el hábito de cada cosa se hace dominio. Y asimismo quien por naturaleza no es constante en su estudio, acostúmbrese también cuarenta días y estudie más de su costumbre, y mire cada vez, antes del estudio, mi Tsetel Katán; y de ahí en adelante desde el cielo lo ayudarán a ir aumentando en el quebrantamiento de los malos rasgos hasta eliminarlos por completo.^✦

יז. בכל עת שהוא פנוי מהתורה ומהתפילה, ילמוד את עצמו בעל פה דברים הצריכים לו, כגון תיקון רחל ותיקון לאה, ותפילת השב, וברכת לבנה, ובריך שמיה, ועל הכל, ומודים דרבנן, ויהרהר במצות עשה של ונקדשתי וכו׳ ככתוב לעיל.

17. En todo tiempo en que esté libre de la Torá y de la oración, aprenda de memoria las cosas que necesita, como el Tikún Rajel y el Tikún Leá, y la Tefilat HaShav, y la bendición de la luna, y Berij Shemé, y Al HaKol, y Modim de-Rabanán; y medite en el precepto positivo de «y seré santificado», etc., como está escrito arriba.^✦

כל זה מצאתי בכתב יד:

Todo esto lo encontré en manuscrito.: