Carta dedicatoria a su discípulo Yosef

בשם י"י אל עולם

En el nombre del Señor, Dios eterno.^✦

כנת איהא אלתלמיד' אלעזיז ר' יוסף ש"צ ב"ר יהודה נ"ע

Tú, discípulo querido, Rabí Yosef, guárdelo su Roca y su Redentor, hijo de Rabí Yehudá, descanse en el Edén:^✦

למא מת'לת ענדי וקצדת מן אקאצי אלבלאד ללקראה עלי עט'ם שאנך ענדי לשדהֵ חרצך עלי אלטלב ולמא ראיתה פי אשעארך מן שדהֵ אלאשתיאק ללאמור אלנט'ריה וכאן ד'לך מנד' וצלתני רסאילך ומקאמאתך מן אלאסכנדריה קבל אן אמתחן תצורך וקלת לעל שוקה אקוי מן אדראכה פלמא קראת עלי מא קד קראתה מן עלם אלהיאה ומא תקדם לך ממא לא בד מנה תוטיה להא מן אלתעאלים זדת בך גבטה לג'ודהֵ ד'הנך וסרעהֵ תצורך וראית שוקך ללתעאלים עט'ימא פתרכתך ללארתיאץ' פיהא לעלמי במאלך. פלמא קראת עלי מא קד קראתה מן צנאעהֵ אלמנטק תעלקת אמאלי בך וראיתך אהלא לתכשף לך אסראר אלכתב אלנבויה חתי תטלע מנהא עלי מא ינבגי אן יטלע עליה אלכאמלון פאכ'ד'ת אן אלוח לך תלויחאת ואשיר לך באשאראת פראיתך תטלב מני אלאזדיאד וסמתני אן אבין לך אשיא מן אלאמור אלאלאהיה ואן אכ'ברך בהד'ה מקאצד אלמתכלמין והל תלך אלטרק ברהאניה ואן לם תכן פמן אי צנאעה הי וראיתך קד שדות שיא מן ד'לך עלי גירי ואנת חאיר קד בדתך אלדהשה ונפסך אלשריפה תטאלבך למצא דברי חפץ פלם אזל אדפעך ען ד'לך ואמרך אן תאכ'ד' אלאשיא עלי תרתיב קצדא מני אן יצח לך אלחק בטרקה לא אן יקע אליקין באלערץ' ולם אמתנע טאל אג'תמאעך בי אד'א מא ד'כר פסוק או נץ מן נצוץ אלחכמים פיה תנביה עלי מעני גריב מן תביין ד'לך לך.

Desde que te presentaste ante mí, venido de los confines de la tierra para estudiar conmigo, te tuve en gran estima por la intensidad de tu afán de saber y por lo que vi en tus poemas de tu gran anhelo por las cuestiones especulativas. Eso fue desde que me llegaron tus cartas y tus composiciones desde Alejandría, antes de que pudiera poner a prueba tu entendimiento; y me dije: «Tal vez su deseo sea mayor que su capacidad». Pero cuando estudiaste conmigo lo que estudiaste de astronomía, y lo que antes habías aprendido de las matemáticas, que son su preparación indispensable, me alegré aún más de ti por la excelencia de tu mente y la rapidez de tu comprensión. Vi que tu anhelo por las matemáticas era grande, y te dejé ejercitarte en ellas, porque sabía adónde llegarías. Y cuando estudiaste conmigo lo que estudiaste del arte de la lógica, puse en ti mis esperanzas y te vi digno de que se te descubrieran los secretos de los libros proféticos, para que conocieras de ellos lo que deben conocer los perfectos. Empecé entonces a darte indicios y a señalarte alusiones, y vi que me pedías más, y me rogabas que te aclarara algunos asuntos divinos y que te informara de los propósitos de los teólogos del kalam: si sus métodos eran demostrativos y, si no lo eran, a qué arte pertenecían. Vi que ya habías aprendido algo de eso con otros y que estabas perplejo, asombrado, y que tu alma noble te urgía a hallar palabras agradables. No dejé de apartarte de ello y de mandarte que tomaras las cosas en orden, porque quería que la verdad se te afirmara por su camino, y no que la certeza te llegara por casualidad. Y mientras estuviste conmigo, cada vez que se mencionaba un versículo o un texto de los sabios que contuviera la alusión a algún sentido singular, no me negué a explicártelo.^✦

פלמא קדר אללה באלאפתראק ותוג'הת אלי חית' תוג'הת את'ארת מני תלך אלאג'תמאעאת עזימה קד כאנת פתרת וחרכתני גיבתך לוצ'ע הד'ה אלמקאלה אלתי וצ'עתהא לך ולאמת'אלך וקלילא מא הם וג'עלתהא פצולא מנת'ורה וכל מא אנכתב מנהא פהו יצלך אולא אולא חית' כנת ואנת סאלם

Cuando Dios dispuso que nos separáramos y te fuiste adonde te fuiste, aquellos encuentros despertaron en mí una determinación que se había adormecido, y tu ausencia me movió a componer este tratado, que he compuesto para ti y para los que son como tú, por pocos que sean. Lo he dividido en capítulos sueltos, y cada uno que se escriba te llegará enseguida, dondequiera que estés. Y que estés en paz.