Parte III, capítulo 51 · La parábola del palacio del rey

ואנא מפתתח אלכלאם פי הד'א אלפצל במת'ל אצ'רבה לך פאקול אן אלסלטאן פי קצרה ואהל טאעתה כלהם מנהם קום פי אלמדינה ומנהם כ'ארג' אלמדינה והאולא אלד'ין פי אלמדינה מנהם מן קד אסתדבר דאר אלסלטאן ווג'הה מתג'ה פי טריק אכ'רי ומנהם מן הו קאצד דאר אלסלטאן ומתג'ה אליה וטאלב דכ'ול דארה ואלמת'ול ענדה לכנה אלי אלאן מא ראי קט סור אלדאר. ומן אלקאצדין מן וצל אלי אלדאר והו ידור חולהא יטלב באבהא ומנהם מן דכ'ל מן אלבאב והו מאש פי אלדהאליז ומנהם מן אנתהי אלי אן ד'כל קאעהֵ אלדאר וחצל מע אלמלך פי מוצ'ע ואחד והו דאר אלסלטאן וליס בחצולה פי דאכ'ל אלדאר ירי אלסלטאן או יכלמה בל בעד חצולה פי דאכ'ל אלדאר לא בד לה מן סעי אכ'ר יסעאה וחיניד' יחצ'ר בין ידי אלסלטאן ויראה עלי בעד או עלי קרב או יסמע כלאם אלסלטאן או יכלמה.

Empiezo a hablar en este capítulo con una parábola que te propongo. Digo que el rey está en su palacio, y sus súbditos están unos en la ciudad y otros fuera de la ciudad. De los que están en la ciudad, unos han dado la espalda a la casa del rey y tienen el rostro vuelto hacia otro camino; y otros se dirigen a la casa del rey, van hacia ella y buscan entrar en su casa y presentarse ante él, pero hasta ahora nunca han visto el muro de la casa. De los que se dirigen allí, unos han llegado a la casa y dan vueltas a su alrededor buscando la puerta; otros han entrado por la puerta y caminan por los vestíbulos; y otros han llegado a entrar en el salón de la casa y están con el rey en un mismo lugar, que es la casa del rey. Pero no por estar dentro de la casa ven al rey o le hablan, sino que, después de estar dentro, todavía necesitan otro esfuerzo, y entonces se presentan ante el rey, lo ven de lejos o de cerca, u oyen las palabras del rey o le hablan.^✦

והאנא אשרח לך הד'א אלמת'ל אלד'י אבתכרתה פאקול אמא אלד'ין הם כ'ארג' אלמדינה פהם כל שכ'ץ אנסאן לא עקידהֵ מד'הב ענדה לא נט'ריה ולא תקלידיה כאטראף אלתרך אלמתוגלין פי אלשמאל ואלסודאן אלמתוגלין פי אלג'נוב ומן מאת'להם ממן מענא פי הד'ה אלאקאלים וחכם האולא כחכם אלחיואן אלגיר נאטק ומא האולא ענדי פי מרתבהֵ אלאנסאן והם מן מראתב אלמוג'דאת דון מרתבהֵ אלאנסאן ואעלי מן מרתבהֵ אלקרד אד' קד חצל להם שכל אלאנסאן ותכ'טיטה ותמייז פוק תמייז אלקרד.

Ahora te explico esta parábola que he inventado. Los que están fuera de la ciudad son todas las personas que no tienen creencia religiosa alguna, ni por reflexión ni por tradición, como los extremos de los turcos que andan errantes por el norte, y los negros que andan errantes por el sur, y los que se les parecen en nuestros climas. A estos los considero como animales sin razón; no están para mí en el rango del ser humano, sino que en la escala de los seres están por debajo del ser humano y por encima del mono, pues tienen la figura y el contorno del ser humano y un discernimiento superior al del mono.^✦

ואמא אלד'ין הם פי אלמדינה לכנהם קד אסתדברוא דאר אלסלטאן פהם אהל ראי ונט'ר וקד חצלת להם ארא גיר צחיחה אמא מן גלט עט'ים וקע להם פי חאל נט'רהם או מן תקלידהם מן קד גלט פהם אבדא מן אג'ל תלך אלארא כלמא מרוא אזדאדוא בעדא ען דאר אלסלטאן והאולא שר מן אלאולין בכת'יר והאולא הם אלד'ין קד תדעו אלצ'רורה פי בעץ' אלאזמנה לקתלהם ומחו את'אר אראיהם לאן לא יצ'לוא טרק גירהם.

Los que están en la ciudad pero han dado la espalda a la casa del rey son gente de opinión y de reflexión que ha llegado a opiniones no verdaderas, sea por un gran error en su propia reflexión, sea por seguir a quien se equivocó. Por esas opiniones, cuanto más avanzan, más se alejan de la casa del rey. Estos son mucho peores que los primeros, y son aquellos a quienes en algunos tiempos la necesidad ha llevado a matar y a borrar las huellas de sus opiniones, para que no extravíen los caminos de otros.^✦

ואמא אלקאצדון דאר אלסלטאן ואלדכ'ול ענדה לכנהם לם ירוא קט דאר אלסלטאן פהם ג'מהור אהל אלשריעה אעני עמי הארץ העוסקים במצות.

Los que se dirigen a la casa del rey y a entrar ante él, pero nunca han visto la casa del rey, son el común de la gente de la Ley, es decir, la gente sencilla que se ocupa de los mandamientos.^✦

ואמא אלואצלון אלי אלדאר אלד'ין יטופון חולהא פהם אלפקהא אלד'ין יעתקדון אלארא אלצחיחה תקלידא ויתפקהון פי אעמאל אלעבאדאת ולם ילמוא בנט'ר פי אצול אלדין ולא בחת'וא בוג'ה ען תצחיח אעתקאד.

Los que han llegado a la casa y dan vueltas a su alrededor son los juristas, que creen las opiniones verdaderas por tradición y estudian la ley de las obras del culto, pero no se han acercado a la reflexión sobre los fundamentos de la religión ni han investigado de ningún modo la verificación de una creencia.

פאמא אלד'ין כ'אצ'וא פי אלנט'ר פי אצול אלדין פקד דכ'לוא אלדהאליז ואלנאס הנאך מכ'תלפוא אלמראתב בלא שך

Los que se han adentrado en la reflexión sobre los fundamentos de la religión han entrado en los vestíbulos, y allí la gente es sin duda de rangos diferentes.

פאמא מן חצל לה אלברהאן עלי כל מא תברהן ותיקן מן אלאמור אלאלאהיה כל מא ימכן תיקנה וקארב אליקין פי מא לא ימכן פיה אלא מקארבהֵ אליקין פקד חצל מע אלסלטאן פי דאכ'ל אלדאר.

Y quien ha alcanzado la demostración de todo lo que se puede demostrar, y ha llegado a la certeza, en los asuntos divinos, de todo aquello de lo que se puede tener certeza, y se ha acercado a la certeza en lo que solo admite acercarse a ella, ese está con el rey dentro de la casa.

ואעלם יא בני אנך טאלמא אנת משתגל באלעלום אלריאצ'יה ובצנאעהֵ אלמנטק פאנך מן ג'מלהֵ מן ידור חול אלדאר יטלב באבהא כמא קאלוא ז"ל עלי ג'ההֵ אלמת'ל עדין בן זומא מבחוץ פאד'א פהמת אלאמור אלטביעיה פקד דכ'לת אלדאר ואנת תמשי פי דהאליזהא פאד'א כמלת אלטביעיאת ופהמת אלאלאהיאת פקד דכ'לת אלי אלסלטאן אל החצר הפנימית וחצלת מעה פי דאר ואחדה והד'ה הי דרג'הֵ אלעלמא והם מכ'תלפוא אלכמאל. פאמא מן אעמל פכרתה בעד כמאלה פי אלאלאהיאת ומאל בג'מלתה נחו אללה עז וג'ל ואצ'רב עמא סואה וג'על אפעאל עקלה כלהא פי אעתבאראת אלמוג'ודאת ללאסתדלאל מנהא עליה ליעלם תדבירה להא עלי אי ג'הה ימכן אן יכון פאולאיך הם אלד'ין מת'לוא פי מג'לס אלסלטאן והד'ה הי דרג'הֵ אלאנביא. פמנהם מן וצל מן עט'ים אדראכה ואצ'ראבה ען כל מא סוי אללה תעאלי אלי אן קיל פיה ויהי שם עם י"י יסאל ויג'אוב ויתכלם ויכלם פי ד'לך אלמקאם אלמקדס ומן עט'ים אגתבאטה במא אדרך לחם לא אכל ומים לא שתה אד' קד קוי אלעקל חתי תעטלת כל קוה גליט'ה פי אלג'סם אעני אנואע חאסהֵ אללמס. ומן אלאנביא מן ראי פקט מנהם מן ראי עלי קרב ומנהם מן ראי עלי בעד כמא קאל מרחוק י"י נראה לי וקד תקדם לנא אלכלאם פי מראתב אלנבוה

Sabe, hijo mío, que mientras te ocupes de las ciencias matemáticas y del arte de la lógica, eres de los que dan vueltas alrededor de la casa buscando la puerta, como dijeron los sabios, de bendita memoria, a modo de parábola: «Ben Zomá todavía está afuera». Cuando entiendas las cosas naturales, habrás entrado en la casa y caminarás por sus vestíbulos. Y cuando completes las ciencias naturales y entiendas las divinas, habrás entrado ante el rey, en el patio interior, y estarás con él en una misma casa; y ese es el grado de los sabios, que son de diversa perfección. Pero quien, después de su perfección en las ciencias divinas, aplica su pensamiento y se inclina por entero hacia Dios, poderoso y excelso, y se aparta de todo lo demás, y pone todas las acciones de su intelecto en contemplar los seres para inferir de ellos lo que es Él y saber de qué modo los gobierna, esos son los que se presentan en la sala de audiencia del rey, y ese es el grado de los profetas. De ellos, hubo uno que llegó, por la grandeza de su comprensión y su desprendimiento de todo lo que no es Dios, a que se dijera de él: Y estuvo allí con el Señor: preguntaba y recibía respuesta, hablaba y le hablaban, en aquel lugar santo; y por la grandeza de su gozo en lo que comprendía, pan no comió y agua no bebió, porque el intelecto se había fortalecido hasta que quedó en suspenso toda facultad grosera del cuerpo, es decir, las clases del sentido del tacto. Y de los profetas, hay quien solo ve; de ellos, unos ven de cerca y otros de lejos, como dice: Desde lejos se me apareció el Señor. Ya hemos hablado antes de los grados de la profecía.^✦

וען הד'א אלמעני אשארוא אלחכמים פי מות משה ואהרן ומרים אן שלשתם מתו בנשיקה וקאלוא אן קולה וימת שם משה עבד י"י בארץ מואב על פי י"י מלמד שמת בנשיקה וכד'לך קיל פי אהרן על פי י"י וימת שם וכד'לך קאלוא פי מרים אף היא בנשיקה מתה לכן לם יד'כר פיהא על פי י"י לכונהא אמראה לא יחסן ד'כר הד'א אלמת'ל פיהא אלגרץ' אן ת'לאת'תהם מאתוא פי חאל לד'הֵ ד'לך אלאדראך מן שדהֵ אלעשק. וג'רוא אלחכמים ז"ל פי הד'א אלקול עלי אלטריקה אלשעריה אלמשהורה אלתי תסמי אלאדראך אלחאצל ענד שדהֵ עשקה תעאלי נשיקה כמא קאל ישקני מנשיקות פיהו וגו' פהד'א אלנחו מן אלמות אלד'י הו אלסלאמה מן אלמות באלחקיקה אנמא ד'כרוא ז"ל אנה חצל למשה ואהרן ומרים אמא בקיהֵ אלאנביא ואלפצ'לא פדון הד'א לכנהם באלג'מלה יקוי אדראך עקולהם ענד אלמפארקה כמא קיל והלך לפניך צדקך כבוד י"י יאספך ויבקי ד'לך אלעקל בעד ד'לך אלבקא אלדאים עלי חאלה ואחדה אד' קד ארתפע אלעאיק אלד'י כאן יחג'בה בעץ' אלאוקאת ויכון בקאוה פי תלך אללד'ה אלעט'ימה אלתי ליסת הי מן ג'נס לד'את אלבדן כמא בינא פי תואליפנא ובין גירנא קבלנא.

A este sentido aludieron los sabios con respecto a la muerte de Moisés, Aarón y Miriam: que los tres murieron con un beso. Dijeron que Y murió allí Moisés, siervo del Señor, en la tierra de Moab, por boca del Señor enseña que murió con un beso; y lo mismo se dice de Aarón: por boca del Señor, y murió allí. Y lo mismo dijeron de Miriam: también ella murió con un beso; pero no se menciona en ella por boca del Señor, porque, siendo mujer, no era apropiado mencionar en ella esa imagen. El propósito es que los tres murieron en el placer de aquella comprensión, por la intensidad del amor. Los sabios, de bendita memoria, siguieron en este dicho el modo poético conocido, que llama «beso» a la comprensión que se alcanza en la intensidad del amor a Dios, sea ensalzado, como dice: Que me bese con los besos de su boca. Esta clase de muerte, que en verdad es librarse de la muerte, la mencionaron los sabios, de bendita memoria, solo de Moisés, Aarón y Miriam. Los demás profetas y virtuosos están por debajo de esto; pero, en general, la comprensión de sus intelectos se fortalece al separarse del cuerpo, como se dice: Y tu justicia irá delante de ti, y la gloria del Señor te recogerá. Y ese intelecto permanece después con una permanencia eterna en un mismo estado, pues se ha quitado el obstáculo que a veces lo velaba; y su permanencia es en ese placer inmenso que no es de la especie de los placeres del cuerpo, como lo explicamos en nuestras obras y lo explicaron otros antes de nosotros.^✦

פכ'ד' נפסך בפהם הד'א אלפצל ואג'על וכדך פי תכת'יר תלך אלאוקאת אלתי אנת פיהא מע אללה או פי אלסעי נחוה ופי תקליל תלך אלאוקאת אלתי אנת פיהא מע גירה וגיר סאע נחוה פפי הד'א אלארשאד כפאיה בחסב גרץ' הד'ה אלמקאלה:

Esfuérzate, pues, en comprender este capítulo, y pon todo tu empeño en multiplicar los momentos en que estás con Dios o te diriges hacia Él, y en disminuir los momentos en que estás con otra cosa y no te diriges hacia Él. En esta guía hay suficiente para el propósito de este tratado.^✦