Parte I, capítulo 50 · La fe no es lo que se dice, sino lo que se concibe

אעלם איהא אלנאט'ר פי מקאלתי הד'ה אן אלאעתקאד ליס הו אלמעני אלמקול בל אלמעני אלמתצור פי אלנפס אד'א צדק בה אנה כד'לך עלי מא תצור. פאן כנת ממן תקנע מן אלארא אלצחיחה או אלמט'נון צחתהא ענדך באן תחכיהא באלקול מן גיר אן תתצרוהא ותעתקדהא נאהיך אן תטלב פיהא יקינא פאן הד'א סהל ג'דא כמא תג'ד כת'ירין מן אלבלה יחפט'ון עקאיד לא יתצורון להא מעני בוג'ה.

Sabe, tú que examinas este tratado mío, que la creencia no es lo que se dice, sino lo que se concibe en el alma cuando se asiente a que es así, tal como se concibe. Si eres de los que se contentan, con las opiniones verdaderas o que tienen por verdaderas, con repetirlas de palabra sin concebirlas ni creerlas, y menos aún buscar en ellas la certeza, eso es muy fácil, como encontrarás a muchos simples que guardan dogmas a los que no les dan ningún sentido.

ואן כנת ממן טמחת המתה לתרתקי להד'ה אלדרג'ה אלעאליה דרג'הֵ אלנט'ר ואן תתיקן באן אללה ואחד וחדאניה חקיקיה חתי לא יוג'ד לה תרכיב אצלא ולא תקדיר אנקסאם בוג'ה מן אלוג'וה פאעלם אנה לא צפה ד'אתיה לה תעאלי בוג'ה ולא עלי חאל מן אלאחואל ואן כמא אמתנע כונה ג'סמא כד'לך אמתנע כונה ד'א צפה ד'אתיה.

Pero si eres de aquellos cuya aspiración se ha elevado para subir a este grado alto, el grado de la reflexión, y para tener certeza de que Dios es uno con una unidad verdadera, de modo que no haya en Él composición alguna ni se pueda suponer en Él división de ningún modo, entonces sabe que Él, sea ensalzado, no tiene ningún atributo esencial, de ningún modo ni en ningún sentido; y que así como es imposible que sea un cuerpo, es imposible que tenga un atributo esencial.^✦

אמא מן אעתקד אנה ואחד ד'ו צפאת עדה פקד קאל אנה ואחד בלפט'ה ואעתקדה כת'ירין בפכרתה והד'א שבה קול אלנצארי הו ואחד לכנה ת'לאת'ה ואלת'לאת'ה ואחד כד'לך קול אלקאיל הו ואחד לכנה ד'ו צפאת מתעדדה והו וצפאתה ואחד מע ארתפאע אלג'סמאניה ואעתקאד אלבסאטה אלמחצ'ה כאן קצדנא ובחת'נא אנמא הו כיף נקול לא כיף נעתקד. ולא אעתקאד אלא בעד תצור לאן אלאעתקאד הו אלתצדיק במא תצור אנה כ'ארג' אלד'הן עלי מא תצור פי אלד'הן. פאן חצל מע הד'א אלאעתקאד אנה לא ימכן כ'לאף הד'א אלאעתקאד בוג'ה ולא יוג'ד פי אלד'הן מוצ'ע דפע לד'לך אלאעתקאד ולא תקדיר אמכאן כ'לאפה כאן ד'לך יקינא.

Quien cree que es uno pero con muchos atributos ha dicho que es uno con su palabra y lo ha creído muchos con su pensamiento. Es como lo que dicen los cristianos: «es uno, pero tres, y los tres son uno». Igual es lo que dice quien afirma: «es uno, pero con atributos múltiples, y Él y sus atributos son uno», aunque niegue la corporeidad y crea en la simplicidad absoluta; como si nuestro propósito y nuestra búsqueda fueran cómo decir, y no cómo creer. No hay creencia sino después de una concepción, porque la creencia es asentir a que lo concebido existe fuera de la mente tal como se concibe en la mente. Y si a esta creencia se suma que es imposible de cualquier modo lo contrario de esa creencia, y no se halla en la mente lugar para rechazarla ni para suponer posible lo contrario, eso es certeza.

ומתי תג'רדת מן אלאהויה ואלעאדאת וכנת ד'א פהם ותאמלת מא אקולה פי הד'ה אלפצול אלתי תאתי פי נפי אלצפאת תיקנת ד'לך צ'רורה ותכון חיניד' ממן יתצור יחוד השם לא ממן יקולה בפמה ולא יתצור לה מעני פיכון מן קביל אלד'ין קיל פיהם קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם בל ינבגי אן יכון אלאנסאן מן קביל מן יתצור אלחק וידרכה ואן לם ינטק בה כמא אמר אלפצ'לא פקיל להם אמרו בלבבכם על משכבכם ודמו סלה:

Y cuando te despojes de las pasiones y de las costumbres, y tengas entendimiento, y reflexiones sobre lo que digo en los capítulos que siguen sobre la negación de los atributos, tendrás certeza de ello necesariamente. Serás entonces de los que conciben la unidad de Dios, y no de los que la dicen con su boca sin darle ningún sentido, que son de aquellos de quienes se dijo: Cercano estás en su boca, y lejos de sus entrañas. El ser humano debe ser, más bien, de los que conciben la verdad y la comprenden, aunque no la pronuncien, como se ordenó a los virtuosos y se les dijo: Digan en su corazón, sobre su lecho, y callen. Sela.^✦