Avot de-Rabí Natán · Capítulo 17

רבי יוסי אומר יהי ממון חברך חביב עליך כשלך. והתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך. [וכל מעשיך יהיו לשם שמים]:

Rabí Yosé dice: Que el dinero de tu prójimo te sea tan querido como el tuyo. Y prepárate para estudiar Torá, pues no es herencia tuya. [Y que todas tus obras sean por el nombre del cielo.]

כיצד מלמד כשם שאדם רואה את ממונו כך יהא רואה את ממון חבירו וכשם שאדם רוצה שלא יצא שם רע על ממון שלו כך יהיה רוצה שלא יצא שם רע על ממון חבירו: דבר אחר יהי ממון חברך חביב עליך כשלך כיצד בזמן שתלמיד חכם נכנס אצלך לומר שנה לי אם יש בידך לשנות שנה לו ואם לאו פטרהו מיד ואל תקח ממנו את ממונו שנאמר אל תאמר לרעך לך ושוב ומחר אתן ויש אתך (משלי ג' כ"ח):

¿Cómo es esto? Enseña que así como una persona cuida su propio dinero, así debe cuidar el dinero de su prójimo; y así como una persona no quiere que salga mala fama sobre su dinero, así debe querer que no salga mala fama sobre el dinero de su prójimo. Otra interpretación: «Que el dinero de tu prójimo te sea tan querido como el tuyo»: ¿cómo es esto? Cuando un discípulo de los sabios viene a ti a decirte: Enséñame [la Mishná], si puedes enseñarle, enséñale; y si no, despídelo de inmediato y no tomes su dinero, como se dice: «No digas a tu prójimo: Ve y vuelve, y mañana te daré, cuando tienes contigo [qué dar]» (Pr 3:28).

התקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך כיצד בשעה שראה משה רבינו [את בניו] שאין בהן תורה שיעמדו בנשיאות אחריו נתעטף ועמד בתפלה. אמר לפניו רבונו של עולם הודיעני את מי יכנס את מי יצא בראש כל העם הזה שנאמר וידבר משה אל ה' לאמר יפקד ה' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם (במדבר כ"ז ט"ו ט"ז וי"ז). אמר לו הקב"ה למשה משה קח לך את יהושע (שם שם יח). [א"ל הקב"ה למשה] לך ועמוד לו תורגמן וידרוש לפניך בראש גדולי ישראל. באותה שעה אמר לו משה ליהושע יהושע עם זה שאני מוסר לך. איני מוסר לך תיישים אלא גדיים. וכבשים איני מוסר לך אלא טלאים. שעדיין לא נתעסקו במצות ועדיין לא הגיעו לתיישים וכבשים שנאמר אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים (שיר השירים א' ח'):

«Prepárate para estudiar Torá, pues no es herencia tuya»: ¿cómo es esto? Cuando Moisés, nuestro maestro, vio que [sus hijos] no tenían Torá para ocupar el principado después de él, se envolvió [en su manto] y se puso en oración. Dijo ante Él: Señor del mundo, hazme saber a quién introducirás y a quién sacarás a la cabeza de todo este pueblo, como se dice: «Y Moisés habló al Eterno diciendo: Que el Eterno, Dios de los espíritus de toda carne, ponga un hombre sobre la congregación, que salga delante de ellos y que entre delante de ellos» (Nm 27:15-17). Le dijo el Santo, bendito sea, a Moisés: «Toma para ti a Josué» (ibíd. 18). [Le dijo el Santo, bendito sea, a Moisés:] Ve y ponte ante él como intérprete, y que exponga ante ti, a la cabeza de los grandes de Israel. En aquella hora le dijo Moisés a Josué: Josué, con este [rebaño] que te entrego: no te entrego machos cabríos sino cabritos, y no te entrego carneros sino corderos; pues aún no se han ocupado de los preceptos, y aún no han llegado a ser machos cabríos y carneros, como se dice: «Si no lo sabes, oh hermosa entre las mujeres, sal tras las huellas del rebaño y apacienta tus cabritas junto a las moradas de los pastores» (Cnt 1:8).

פעם אחת היה רבי יוחנן בן זכאי מהלך בשוק ראה ריבה א' שמלקטת שעורים מתחת רגלי בהמתן של ערביים. אמר לה בתי מי את. שתקה. שוב אמר לה בתי מי את. שתקה. אמרה לו המתן לי. נתעטפה בשערה וישבה לפניו אמרה לו רבי בתו של נקדימון בן גוריון אני. אמר לה בתי וממון של [בית] אביך היכן הוא. אמרה לו רבי לאו כדין מתלא מתלין בירושלים מלח ממון חסר. ואמרי לה חסד. אמר לה של בית חמיך היכן הוא. אמרה לו רבי בא זה ואבד זה. באותה שעה אמר להן רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו כל ימי הייתי קורא מקרא הזה אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ולא למדתי מה שכתוב בו עד שבאתי היום ולמדתי מה שכתב שנתחייבו ישראל לאומה שפלה שבאומות ולא לאומה שפלה בלבד אלא לגללי בהמתן. שוב אמרה לו רבי זכור אתה כשחתמת על כתובתי. אמר לה הן. אמר לתלמידין העבודה אני חתמתי על כתובתה של ריבה זו והיו קורין בה אלף אלפים דנרי זהב בדינרי צורי. מימיהם של בית אביה של ריבה זו לא היו נכנסים מבתיהם לבית המקדש עד שפורסין לו כלי מילת:

Una vez, Rabí Yojanán ben Zakái iba caminando por el mercado y vio a una joven que recogía cebada de debajo de las patas de las bestias de los árabes. Le dijo: Hija mía, ¿quién eres? Calló. De nuevo le dijo: Hija mía, ¿quién eres? Calló. Le dijo ella: Espérame. Se cubrió con su cabello y se sentó ante él. Le dijo: Rabí, soy la hija de Nakdimón ben Guryón. Le dijo: Hija mía, y el dinero de la casa de tu padre, ¿dónde está? Le dijo: Rabí, ¿acaso no es así como dice el proverbio en Jerusalén: «sal del dinero: disminución»? Y otros dicen: «bondad». Le dijo: ¿Y el de la casa de tu suegro, dónde está? Le dijo: Rabí, vino este y perdió aquel. En aquella hora dijo Rabán Yojanán ben Zakái a sus discípulos: Todos mis días he leído este versículo: «Si no lo sabes, oh hermosa entre las mujeres, sal tras las huellas del rebaño», y no comprendí lo que está escrito en él hasta que vine hoy y aprendí lo que significa: que Israel fue sometido a la nación más baja entre las naciones, y no solo a la nación más baja, sino al estiércol de sus bestias. De nuevo le dijo ella: Rabí, ¿recuerdas cuando firmaste mi contrato matrimonial? Le dijo: Sí. Dijo a los discípulos: ¡Por el servicio [del Templo]! Firmé el contrato matrimonial de esta joven y se leía en él: mil millares de denarios de oro, en denarios de Tiro. En todos los días de la casa del padre de esta joven, no entraban ellos de sus casas al Templo hasta que se extendían para él paños de Mileto (milat).^✦

מעשה בריבה אחת שנשבית היא ועשר שפחותיה ונטלה יווני אחד והיתה מתגדלת ובאת בתוך ביתו. יום אחד נתן לה כדה ואמר לה צאי והבא לי מים. עמדה אחת משפחותיה ונטלתו ממנה. אמר לה מה זו. אמרה לו חיי ראשך אדני אני הייתי מחמש מאות שפחות של אמה של ריבה זו. כיון ששמע את דבריה שגרה בת חורין היא ועשר שפחותיה:

Sucedió con una joven que fue cautivada, ella y sus diez siervas, y la tomó un griego, y ella fue engrandecida y entró en su casa. Un día él le dio una jarra y le dijo: Sal y tráeme agua. Se levantó una de sus siervas y se la tomó. Le dijo: ¿Qué es esto? Dijo ella: Por la vida de tu cabeza, mi señor, yo era una de las quinientas siervas de la madre de esta joven. Cuando él oyó sus palabras, la envió libre, a ella y a sus diez siervas.

שוב מעשה בריבה אחת שנשבית ונטלה יווני אחד והיתה מתגדלת ובאת בתוך ביתו. בא לו בעל החלום ואמר לו הוצא ריבה זו מתוך ביתך. אמרה לו אשתו אל תוציאנה. שוב בא לו בעל החלום אמר לו אם אין אתה מוציאה הריני הורגך. עמד והוציאה והיה מהלך אחריה. אמר אלך ואראה מה יהא בסופה של ריבה זו. כשהיא הולכת בדרך צמאתה וירדה לשתות מים על המעיין. כיון שהניחה ידה על הכותל יצא עליה נחש ונשכה ומתה והיתה צפה על פני המים. ירד ונטלה והעלה וקברה ובא ואמר לאשתו עם זה שאת רואה לא כעס עליהם אלא אביהם שבשמים:

Otro suceso con una joven que fue cautivada y la tomó un griego, y ella fue engrandecida y entró en su casa. Vino a él el señor del sueño y le dijo: Saca a esta joven de tu casa. Le dijo su mujer: No la saques. De nuevo vino a él el señor del sueño y le dijo: Si no la sacas, te mato. Se levantó y la sacó, e iba detrás de ella. Dijo: Iré y veré qué será del final de esta joven. Mientras ella iba por el camino, tuvo sed y bajó a beber agua en el manantial. Cuando puso la mano sobre el muro, salió contra ella una serpiente, la mordió y murió, y quedó flotando sobre la superficie del agua. [El griego] bajó, la tomó, la sacó y la sepultó; y vino y dijo a su mujer: Con respecto a esto que ves, no se ha enojado con ellos sino su Padre que está en los cielos.

וכל מעשיך יהיו לשם שמים לשם תורה שנאמר בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך (משלי ג' ו'):

«Y que todas tus obras sean por el nombre del cielo», es decir, por la Torá, como se dice: «Reconócelo en todos tus caminos, y él enderezará tus sendas» (Pr 3:6).

רבי שמעון אומר הוי זהיר בקריאת שמע ובתפלה וכשאתה מתפלל אל תעשה תפלתך שיחה אלא תחנונים לפני הקדוש ברוך הוא שנאמר כי אל רחום וחנון הוא ארך אפים ורב חסד וניחם על הרעה. [ואל תהי רשע בפני עצמך]: רבי אליעזר אומר הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשוב לאפיקורס ודבר אחד בתורה אל תשתכח ממך דע לפני מי אתה עמל ומי הוא בעל בריתך:

Rabí Shimón dice: Sé cuidadoso con la lectura del Shemá y con la oración; y cuando ores, no hagas de tu oración una conversación, sino súplicas ante el Santo, bendito sea, como se dice: «Porque Dios es compasivo y clemente, lento para la ira y grande en bondad, y se arrepiente del mal» (Jl 2:13). [Y no seas malvado ante ti mismo.] Rabí Eliézer dice: Sé diligente en estudiar Torá y sabe qué responderás al epicúreo; y una cosa de la Torá no se te olvide. Sabe ante quién te afanas y quién es el dueño de tu pacto.^✦