Sifrá di-Tzeniutá · Sección 5

פרקא רביעאה. עתיקא, טמיר וסתים. זעירא דאנפין, אתגלייא ולא אתגלייא. דאתגלייא, באתוון כתיב. דאתכסייא, סתים באתוון, דלא מתיישבן באתרוי, בגין דאיהו לא אתיישבו ביה עלאין ותתאין.

Capítulo cuarto. El Anciano, oculto y sellado. El Pequeño de Rostro (Zeir Anpín), revelado y no revelado. Lo que está revelado, está escrito en letras. Lo que está encubierto, está sellado en letras, que no se asientan en sus lugares, porque en Él no se asentaron los superiores ni los inferiores.^✦

ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וגו', היינו דכתיב אדם ובהמה תושיע יי'. חד בכללא דאחרא משתכחא. בהמה בכללא דאדם, אדם כי יקריב מכם קרבן ליי' מן הבהמה, משום דאתכלל בכללא דאדם.

«Y dijo Dios: Produzca la tierra seres vivientes según su especie: bestia y reptil, etc.» [Gn 1:24]; esto es lo que está escrito: «Al hombre y a la bestia salvas, Eterno» [Sal 36:7]. Uno se halla dentro de la categoría del otro. La bestia, dentro de la categoría del hombre: «Hombre: cuando alguno de ustedes presente una ofrenda al Eterno, del ganado» [Lv 1:2], porque se incluyó en la categoría del hombre.^✦

כד נחת אדם דלתתא [178b] בדיוקנא עלאה, אשתכחו תרין רוחין מתרין סטרין, דימינא ושמאלא כליל אדם. דימינא, נשמתא קדישא. דשמאלא נפש חיה. חב אדם אתפשט שמאלא, ואתפשטו אינון בלא גופא.

Cuando el hombre de abajo [178b] descendió en la imagen superior, se hallaron dos espíritus de dos lados, pues derecha e izquierda incluyó el hombre. El de la derecha, el alma santa (neshamá); el de la izquierda, el alma viviente (nefesh jaya). Pecó el hombre, se extendió la izquierda, y ellos se extendieron sin cuerpo.

כד מתדבקין דא בדא, אתיילדן כהאי חיה דאולידת סגיאין בקטרא חדא. כ"ב אתוון סתימין, כ"ב אתוון אתגליין, י' סתים, י' גלייא. סתים וגלייא, במתקלא דטפסין, אתקלו.

Cuando se adhieren el uno al otro, se engendran como esa criatura que dio a luz a muchos en un solo vínculo. Veintidós letras ocultas, veintidós letras reveladas; Yod oculta, Yod revelada. Lo oculto y lo revelado se pesan en la balanza de los platillos.

י' נפקין מניה דכר ונוקבא ו"ד, בהאי אתר, ו' דכר, ד' נוקבא. בגין דא, ד"ו תרין. ד"ו דכר ונוקבא. ד"ו תרין קפלין. י' בלחודוי דכר. ה' נוקבא. ה' ד' הות בקדמיתא, ומדאתעברת בו' בגוה, אפיקת ו', אתחזי יו"ד בחזויה כללא דיה"ו. מדאפיקת יו"ד דהוא דכר ונוקבא, אתיישבת לבתר, ומכסייא לאמא.

De la Yod salen varón y hembra, Vav-Dalet, en este lugar: la Vav, varón; la Dalet, hembra. Por eso, Dalet-Vav [son] dos. Dalet-Vav, varón y hembra. Dalet-Vav, dos pliegues. La Yod sola, varón. La He, hembra. La He era Dalet al principio, y al quedar encinta de la Vav en su interior, sacó una Vav, y se ve la Yod en su aspecto, que incluye Yod-He-Vav. Una vez que sacó la Yod, que es varón y hembra, se asentó después, y cubre a la madre.

ויראו בני האלהים את בנות האדם, היינו דכתיב שנים אנשים מרגלים חרש לאמר, מאי בנות האדם. דכתיב אז תבאנה שתים נשים זונות אל המלך. בגיניהון כתיב, כי ראו כי חכמת אלהים בקרבו וגו'. אז תבאנה ולא בקדמיתא. בקיסטרא דקיטורי דפיגאן, תרין מתחבקן הוו לעילא, לתתא נחתו ירתו עפרא, אבדו חולקא טבא דהוה בהו. עטרא דחמלא, ואתעטר בקוסטא דענבא.

«Y vieron los hijos de Dios a las hijas del hombre» [Gn 6:2]; esto es lo que está escrito: «Dos hombres como espías, en secreto, diciendo» [Jos 2:1]. ¿Qué son las «hijas del hombre»? Como está escrito: «Entonces vinieron al rey dos mujeres rameras» [1 Re 3:16]. Por causa de ellas está escrito: «porque vieron que la sabiduría de Dios estaba en él», etc. [1 Re 3:28]. «Entonces vinieron», y no al principio. En el haz de las humaredas de ruda, dos se abrazaban arriba; abajo descendieron, heredaron polvo, perdieron la buena porción que había en ellas. Corona de ḥamlá, y se coronó con el kostá de la uva.^✦

ויאמר יי' אל משה מה תצעק אלי. אלי דייקא. דבר אל בני ישראל ויסעו. ויסעו דייקא.

«Y dijo el Eterno a Moisés: ¿Por qué clamas a mí?» [Ex 14:15]: «a mí», precisamente. «Habla a los hijos de Israel y que marchen»: «que marchen», precisamente.

במזלא הוה תלי, דבעא לאוקיר דקניה. והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו עד כאן. כי אני יי' רפאיך, להאי דוקא.

De la suerte (mazal) dependía, pues quería honrar a quien lo adquirió. «Y haces lo recto ante sus ojos, y das oído a sus preceptos, y guardas todos sus estatutos» [Ex 15:26], hasta aquí. «Porque yo soy el Eterno, tu sanador»: a este precisamente.^✦