Zóhar, Prólogo (Hakdamat ha-Zóhar) · Sección 4

אמר ר"ש, אלעזר בני פסוק מילך, ויתגלי סתימא דרזא עלאה דבני עלמא לא ידעין. שתיק ר' אלעזר. בכה ר"ש, וקאים רגעא חדא. א"ר שמעון, אלעזר, מאי אלה. אי תימא ככביא ומזלי, הא אתחזן תמן תדיר. ובמ"ה איתבריאו, כד"א בדבר ה' שמים נעשו. אי על מלין סתימין, לא לכתוב אלה, דהא איתגליא איהו.

Dijo Rabí Shimón: Elazar, hijo mío, pronuncia tu palabra y que se revele lo oculto del secreto superior que los hijos del mundo no conocen. Calló Rabí Elazar. Lloró Rabí Shimón y estuvo un momento de pie. Dijo Rabí Shimón: Elazar, ¿qué es «estos» (eleh)? Si dices que son las estrellas y las constelaciones, he aquí que se ven allí continuamente. Y con Mah fueron creados, como se dice: «Por la palabra del Eterno fueron hechos los cielos» [Sal 33:6]. Si fuera sobre cosas ocultas, no habría que escribir «estos», pues eso está revelado.

אלא רזא דא לא אתגליא, בר יומא חד דהוינא על כיף ימא, ואתא אליהו ואמר לי, רבי ידעת מה הוא מי ברא אלה. אמינא ליה, אלין שמיא וחילהון, עובדא דקב"ה דאית ליה לבר נש לאסתכלא בהו, ולברכא ליה, דכתיב כי אראה שמיך מעשה [2a] אצבעותיך וגו' ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ.

Sino que este secreto no fue revelado, salvo un día en que yo estaba a la orilla del mar, y vino Elías y me dijo: Rabí, ¿sabes qué es «quién creó estos»? Le dije: Estos son los cielos y sus huestes, obra del Santo, bendito sea, a los cuales la persona debe contemplar y bendecirle, como está escrito: «Cuando contemplo tus cielos, obra de [2a] tus dedos», etc. [Sal 8:4], «Eterno, Señor nuestro, qué majestuoso es tu nombre en toda la tierra» [Sal 8:2].

א"ל, רבי: מלה סתימא הוה קמי קב"ה, וגלי במתיבתא עלאה, ודא הוא. בשעתא דסתימא דכל סתימין בעא לאתגליא, עבד ברישא נקודה חדא, ודא סליק למהוי מחשבה. צייר בה כל ציורין חקק בה כל גליפין.

Me dijo: Rabí, una palabra oculta estaba ante el Santo, bendito sea, y fue revelada en la academia superior, y es esta: En el momento en que el Oculto de todos los ocultos quiso revelarse, hizo primero un punto, y este ascendió a ser pensamiento. Dibujó en él todos los dibujos, grabó en él todos los grabados.

ואגליף גו בוצינא קדישא סתימא גליפו דחד ציורא סתימאה קדש קדישין בניינא עמיקא דנפיק מגו מחשבה, ואקרי מי שירותא לבנינא קיימא ולא קיימא, עמיק וסתים בשמא. לא אקרי אלא מי. בעא לאתגלייא ולאתקרי בשמא דא, ואתלבש בלבוש יקר דנהיר, וברא אל"ה, וסליק אל"ה בשמא. אתחברון אתוון אלין באלין ואשתלים בשמא אלהים. ועד לא ברא אלה לא סליק בשמא אלהים. ואינון דחבו בעגלא, על רזא דנא אמרו אלה אלהיך ישראל.

Y se grabó dentro de la chispa santa, oculta, un grabado de una forma oculta, santo de los santos, edificio profundo que salió de dentro del pensamiento, y se llama Mi, comienzo del edificio, que subsiste y no subsiste, profundo y oculto en el nombre. No se llama sino Mi. Quiso revelarse y ser llamado con este nombre, y se vistió con un vestido precioso que resplandece, y creó Eleh («estos»), y Eleh ascendió en el nombre. Se unieron estas letras con aquellas y se completó en el nombre Elohim. Y antes de crear Eleh no ascendió al nombre Elohim. Y los que pecaron con el becerro, sobre este secreto dijeron: «Estos son tus dioses, Israel» [Ex 32:4].^✦

וכמה דאשתתף מ"י באלה, הכי הוא שמא דאשתתף תדיר, וברזא דא אתקיים עלמא. ופרח אליהו ולא חמינא ליה. ומניה ידענא מלה דאוקימנא על רזא וסתרא דילה. אתא ר' אלעזר וכלהו חברייא ואשתטחו קמיה, בכו ואמרו, אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע דא די.

Y así como Mi se asoció con Eleh, así es el nombre, que está siempre asociado, y con este secreto subsiste el mundo. Y Elías voló y no lo vi más. Y de él supe esa palabra que expusimos sobre el secreto y su misterio. Vinieron Rabí Elazar y todos los compañeros y se postraron ante él, lloraron y dijeron: Si no hubiéramos venido al mundo sino para oír esto, bastaría.