Shabat 33b–34a · Rabí Shimón bar Yojái en la cueva

ואמאי קרו ליה ראש המדברים בכל מקום דיתבי רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ויתיב יהודה בן גרים גבייהו פתח ר' יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות ר' יוסי שתק נענה רשב"י ואמר כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו שווקין להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמן גשרים ליטול מהן מכס הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ונשמעו למלכות אמרו יהודה שעילה יתעלה יוסי ששתק יגלה לציפורי שמעון שגינה יהרג

¿Y por qué lo llamaban «el primero de los oradores» en todas partes? Porque una vez estaban sentados Rabí Yehudá, Rabí Yosé y Rabí Shimón, y estaba sentado con ellos Yehudá, hijo de prosélitos. Abrió Rabí Yehudá y dijo: «¡Qué hermosas son las obras de este pueblo! Han hecho mercados, han hecho puentes, han hecho baños». Rabí Yosé guardó silencio. Respondió Rabí Shimón bar Yojái y dijo: «Todo lo que hicieron, lo hicieron solo para su propio provecho: hicieron mercados para poner en ellos prostitutas; baños, para deleitarse; puentes, para cobrar peaje». Yehudá, hijo de prosélitos, fue y contó sus palabras, y estas llegaron a oídos del gobierno. Dijeron: «Yehudá, que ensalzó, sea ensalzado; Yosé, que calló, sea desterrado a Séforis; Shimón, que denigró, sea ejecutado».^✦

אזל הוא ובריה טשו בי מדרשא כל יומא הוה מייתי להו דביתהו ריפתא וכוזא דמיא וכרכי כי תקיף גזירתא א"ל לבריה נשים דעתן קלה עליהן דילמא מצערי לה ומגליא לן אזלו טשו במערתא איתרחיש ניסא איברי להו חרובא ועינא דמיא והוו משלחי מנייהו והוו יתבי עד צוארייהו בחלא כולי יומא גרסי בעידן צלויי לבשו מיכסו ומצלו והדר משלחי מנייהו כי היכי דלא ליבלו איתבו תריסר שני במערתא אתא אליהו וקם אפיתחא דמערתא אמר מאן לודעיה לבר יוחי דמית קיסר ובטיל גזירתיה

Fueron él y su hijo y se escondieron en la casa de estudio. Cada día su esposa les llevaba pan y una jarra de agua, y comían. Cuando el decreto se endureció, dijo a su hijo: «Las mujeres son de ánimo ligero; tal vez la torturen y nos descubra». Fueron y se escondieron en una cueva. Ocurrió un milagro: se les creó un algarrobo y un manantial de agua. Se quitaban la ropa y se quedaban sentados en la arena hasta el cuello. Todo el día estudiaban. A la hora de la oración se vestían, se cubrían y oraban, y luego volvían a quitarse la ropa para que no se gastara. Así estuvieron doce años en la cueva. Vino Elías y se paró a la entrada de la cueva. Dijo: «¿Quién le avisará al hijo de Yojái que el César ha muerto y su decreto ha sido anulado?».^✦

נפקו חזו אינשי דקא כרבי וזרעי אמר מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה כל מקום שנותנין עיניהן מיד נשרף יצתה בת קול ואמרה להם להחריב עולמי יצאתם חיזרו למערתכם הדור אזול איתיבו תריסר ירחי שתא אמרי משפט רשעים בגיהנם י"ב חדש יצתה בת קול ואמרה צאו ממערתכם נפקו כל היכא דהוה מחי ר' אלעזר הוה מסי ר"ש אמר לו בני די לעולם אני ואתה

Salieron. Vieron a unos hombres que araban y sembraban. Dijo: «¡Abandonan la vida eterna y se ocupan de la vida pasajera!». Todo lugar en que ponían los ojos se quemaba al instante. Salió una voz del cielo y les dijo: «¿Han salido para destruir mi mundo? ¡Vuelvan a su cueva!». Volvieron y se quedaron otros doce meses. Dijeron: «El castigo de los malvados en el Guehinom dura doce meses». Salió una voz del cielo y dijo: «Salgan de su cueva». Salieron. Todo lo que Rabí Elazar hería, Rabí Shimón lo sanaba. Le dijo: «Hijo mío, bastamos para el mundo tú y yo».^✦

בהדי פניא דמעלי שבתא חזו ההוא סבא דהוה נקיט תרי מדאני אסא ורהיט בין השמשות אמרו ליה הני למה לך אמר להו לכבוד שבת ותיסגי לך בחד חד כנגד (שמות כ, ז) זכור וחד כנגד (דברים ה, יא) שמור א"ל לבריה חזי כמה חביבין מצות על ישראל יתיב דעתייהו

Al caer la tarde de la víspera del sábado, vieron a un anciano que llevaba dos ramos de mirto y corría en el crepúsculo. Le preguntaron: «¿Para qué son esos?». Les dijo: «En honor del sábado». «¿Y no te bastaría con uno?». «Uno por Recuerda y otro por Guarda». Dijo Rabí Shimón a su hijo: «Mira cuán amados son los mandamientos para Israel». Y sus ánimos se apaciguaron.^✦

שמע ר' פנחס בן יאיר חתניה ונפק לאפיה עייליה לבי בניה הוה קא אריך ליה לבישריה חזי דהוה ביה פילי בגופיה הוה קא בכי וקא נתרו דמעת עיניה וקמצוחא ליה א"ל אוי לי שראיתיך בכך א"ל אשריך שראיתני בכך שאילמלא לא ראיתני בכך לא מצאת בי כך דמעיקרא כי הוה מקשי ר"ש בן יוחי קושיא הוה מפרק ליה ר' פנחס בן יאיר תריסר פירוקי לסוף כי הוה מקשי ר"פ בן יאיר קושיא הוה מפרק ליה רשב"י עשרין וארבעה פירוקי

Lo oyó Rabí Pinjás ben Yaír, su yerno, y salió a su encuentro. Lo llevó a los baños y le estaba tratando la piel. Vio que tenía grietas en el cuerpo, y lloraba; las lágrimas de sus ojos caían sobre las heridas y le hacían gritar de dolor. Le dijo: «¡Ay de mí, que te veo así!». Le respondió: «Dichoso tú, que me ves así, porque si no me vieras así no hallarías en mí lo que hallas. Pues al principio, cuando Rabí Shimón bar Yojái planteaba una objeción, Rabí Pinjás ben Yaír le daba doce soluciones; y al final, cuando Rabí Pinjás ben Yaír planteaba una objeción, Rabí Shimón bar Yojái le daba veinticuatro soluciones».

אמר הואיל ואיתרחיש ניסא איזיל אתקין מילתא דכתיב (בראשית לג, יח) ויבא יעקב שלם ואמר רב שלם בגופו שלם בממונו שלם בתורתו (בראשית לג, יח) ויחן את פני העיר אמר רב מטבע תיקן להם ושמואל אמר שווקים תיקן להם ור' יוחנן אמר מרחצאות תיקן להם אמר איכא מילתא דבעי לתקוני אמרו ליה איכא דוכתא דאית ביה ספק טומאה

Dijo: «Ya que me sucedió un milagro, iré a reparar algo, como está escrito: Y llegó Jacob íntegro. Y dijo Rav: íntegro en su cuerpo, íntegro en sus bienes, íntegro en su Torá. Y acampó frente a la ciudad: dijo Rav, les estableció moneda; Shemuel dijo, les estableció mercados; Rabí Yojanán dijo, les estableció baños». Dijo: «¿Hay algo que necesite reparación?». Le dijeron: «Hay un lugar donde existe duda de impureza^✦

ואית להו צערא לכהנים לאקופי אמר איכא איניש דידע דאיתחזק הכא טהרה א"ל ההוא סבא כאן קיצץ בן זכאי תורמסי תרומה עבד איהו נמי הכי כל היכא דהוה קשי טהריה וכל היכא דהוה רפי צייניה

y a los sacerdotes les cuesta tener que rodearlo». Preguntó: «¿Hay alguien que sepa que aquí se dio por puro algún lugar?». Le dijo un anciano: «Aquí cortó Ben Zakái altramuces de ofrenda». Él hizo lo mismo: donde la tierra era dura lo declaró puro, y donde era blanda lo marcó.^✦

אמר ההוא סבא טיהר בן יוחי בית הקברות א"ל אילמלי (לא) היית עמנו ואפי' היית עמנו ולא נמנית עמנו יפה אתה אומר עכשיו שהיית עמנו ונמנית עמנו יאמרו זונות מפרכסות זו את זו תלמידי חכמים לא כל שכן יהב ביה עיניה ונח נפשיה נפק לשוקא חזייה ליהודה בן גרים אמר עדיין יש לזה בעולם נתן בו עיניו ועשהו גל של עצמות:

Dijo aquel anciano: «¡Ben Yojái ha purificado un cementerio!». Le dijo: «Si no hubieras estado con nosotros, o aun habiendo estado no te hubieras contado entre nosotros, hablarías bien. Pero ahora que estuviste con nosotros y te contaste entre nosotros, dirán: si las prostitutas se arreglan unas a otras, ¡cuánto más los sabios!». Puso en él los ojos, y el anciano murió. Salió al mercado, vio a Yehudá, hijo de prosélitos, y dijo: «¿Todavía está este en el mundo?». Puso en él los ojos y lo convirtió en un montón de huesos.^✦