Guitín 56a–56b · Rabán Yojanán ben Zakái: «Dame Yavne y sus sabios»

אבא סקרא ריש בריוני דירושלים בר אחתיה דרבן יוחנן בן זכאי הוה שלח ליה תא בצינעא לגבאי אתא א"ל עד אימת עבדיתו הכי וקטליתו ליה לעלמא בכפנא א"ל מאי איעביד דאי אמינא להו מידי קטלו לי א"ל חזי לי תקנתא לדידי דאיפוק אפשר דהוי הצלה פורתא

Abá Sikrá, jefe de los rebeldes de Jerusalén, era hijo de la hermana de Rabán Yojanán ben Zakái. Este le mandó decir: «Ven a verme en secreto». Fue. Le dijo: «¿Hasta cuándo van a seguir así y matar a todo el mundo de hambre?». Le respondió: «¿Qué puedo hacer? Si les digo algo, me matan». Le dijo: «Búscame un remedio para que yo pueda salir; tal vez haya una pequeña salvación».^✦

א"ל נקוט נפשך בקצירי וליתי כולי עלמא ולישיילו בך ואייתי מידי סריא ואגני גבך ולימרו דנח נפשך וליעיילו בך תלמידך ולא ליעול בך איניש אחרינא דלא לרגשן בך דקליל את דאינהו ידעי דחייא קליל ממיתא

Le dijo: «Finge que estás enfermo, y que todos vengan a preguntar por ti. Trae algo podrido y ponlo junto a ti, para que digan que has muerto. Que entren a cargarte tus discípulos y nadie más, para que no noten que eres ligero, porque ellos saben que un vivo es más ligero que un muerto».

עביד הכי נכנס בו רבי אליעזר מצד אחד ורבי יהושע מצד אחר כי מטו לפיתחא בעו למדקריה אמר להו יאמרו רבן דקרו בעו למדחפיה אמר להו יאמרו רבן דחפו פתחו ליה בבא נפק

Así lo hizo. Rabí Eliézer entró a cargarlo por un lado y Rabí Yehoshúa por el otro. Cuando llegaron a la puerta de la ciudad, los guardias quisieron atravesarlo con una lanza. Les dijo: «Dirán que atravesaron a su maestro». Quisieron empujarlo. Les dijo: «Dirán que empujaron a su maestro». Le abrieron la puerta y salió.^✦

כי מטא להתם אמר שלמא עלך מלכא שלמא עלך מלכא א"ל מיחייבת תרי קטלא חדא דלאו מלכא אנא וקא קרית לי מלכא ותו אי מלכא אנא עד האידנא אמאי לא אתית לגבאי א"ל דקאמרת לאו מלכא אנא

Cuando llegó allá, dijo: «¡Paz a ti, rey! ¡Paz a ti, rey!». Le dijo Vespasiano: «Mereces dos penas de muerte: una, porque no soy rey y me llamas rey; y otra, si soy rey, ¿por qué no viniste a verme hasta ahora?». Le respondió: «En cuanto a lo que dices, que no eres rey,

איברא מלכא את דאי לאו מלכא את לא מימסרא ירושלים בידך דכתיב (ישעיהו י, לד) והלבנון באדיר יפול ואין אדיר אלא מלך דכתיב (ירמיהו ל, כא) והיה אדירו ממנו וגו' ואין לבנון אלא ביהמ"ק שנאמר (דברים ג, כה) ההר הטוב הזה והלבנון ודקאמרת אי מלכא אנא אמאי לא קאתית לגבאי עד האידנא בריוני דאית בן לא שבקינן

en verdad eres rey, porque si no fueras rey, Jerusalén no sería entregada en tu mano, como está escrito: Y el Líbano caerá por un poderoso; y «poderoso» no es sino un rey, como está escrito: Su poderoso saldrá de él; y «Líbano» no es sino el Templo, como está dicho: Este buen monte y el Líbano. Y en cuanto a lo que dices, que si eres rey por qué no vine a verte hasta ahora: los rebeldes que hay entre nosotros no nos dejaban».^✦

אמר ליה אילו חבית של דבש ודרקון כרוך עליה לא היו שוברין את החבית בשביל דרקון אישתיק קרי עליה רב יוסף ואיתימא רבי עקיבא (ישעיהו מד, כה) משיב חכמים אחור ודעתם יסכל איבעי ליה למימר ליה שקלינן צבתא ושקלינן ליה לדרקון וקטלינן ליה וחביתא שבקינן לה

Le dijo: «Si hay un tonel de miel y una serpiente enroscada alrededor, ¿no romperían el tonel por causa de la serpiente?». Él calló. Rav Yosef, y algunos dicen que Rabí Akiva, le aplicó el versículo: Hace retroceder a los sabios y entontece su saber. Debió haberle dicho: «Tomamos unas tenazas, sacamos a la serpiente y la matamos, y dejamos el tonel».^✦

אדהכי אתי פריסתקא עליה מרומי אמר ליה קום דמית ליה קיסר ואמרי הנהו חשיבי דרומי לאותיבך ברישא הוה סיים חד מסאני בעא למסיימא לאחרינא לא עייל בעא למשלפא לאידך לא נפק אמר מאי האי

En eso llegó un mensajero de Roma y le dijo: «Levántate, que ha muerto el César, y los notables de Roma han resuelto ponerte a la cabeza». Vespasiano se había calzado un zapato; quiso ponerse el otro y no le entraba; quiso quitarse el primero y no salía. Dijo: «¿Qué es esto?».

אמר ליה לא תצטער שמועה טובה אתיא לך דכתיב (משלי טו, ל) שמועה טובה תדשן עצם אלא מאי תקנתיה ליתי איניש דלא מיתבא דעתך מיניה ולחליף קמך דכתיב (משלי יז, כב) ורוח נכאה תיבש גרם עבד הכי עייל אמר ליה ומאחר דחכמיתו כולי האי עד האידנא אמאי לא אתיתו לגבאי אמר ליה ולא אמרי לך אמר ליה אנא נמי אמרי לך

Le dijo Rabán Yojanán: «No te aflijas: te ha llegado una buena noticia, como está escrito: Una buena noticia engorda los huesos. ¿Cuál es el remedio? Que venga alguien con quien no estés a gusto y pase delante de ti, como está escrito: Un espíritu abatido seca los huesos». Así hizo, y el pie le entró. Le dijo: «Si son tan sabios, ¿por qué no vinieron a verme hasta ahora?». Le respondió: «¿No te lo he dicho ya?». Le dijo: «También yo te lo he dicho».^✦

אמר ליה מיזל אזילנא ואינש אחרינא משדרנא אלא בעי מינאי מידי דאתן לך אמר ליה תן לי יבנה וחכמיה ושושילתא דרבן גמליאל ואסוותא דמסיין ליה לרבי צדוק קרי עליה רב יוסף ואיתימא רבי עקיבא (ישעיהו מד, כה) משיב חכמים אחור ודעתם יסכל איבעי למימר ליה לשבקינהו הדא זימנא

Le dijo: «Me voy, y enviaré a otro en mi lugar. Pero pídeme algo que pueda darte». Le dijo: «Dame Yavne y sus sabios, la dinastía de Rabán Gamliel, y médicos que curen a Rabí Tsadok». Rav Yosef, y algunos dicen que Rabí Akiva, le aplicó el versículo: Hace retroceder a los sabios y entontece su saber. Debió haberle pedido que dejara a Jerusalén esta vez.^✦

והוא סבר דלמא כולי האי לא עביד והצלה פורתא נמי לא הוי

Pero él pensaba que tal vez no le concedería tanto, y entonces ni siquiera habría una pequeña salvación.